1. 1 itsik 29 באוקטובר 2007 בשעה 12:23

   
   הבעיה היא שבאיזורים שהצעת כתחליף למגורים אין תעשיה, האבטלה גואה ויהיה קשה למצוא עבודה ולממש את עצמך. לדעתי זו אשמת הממשלה שבתי מגורים באיזור ת”א נחשבים אטרקטיבים כל-כך בעוד במקומות אחרים אף אחד לא רוצה דירה.

2. 2 הכלכלן המתוסכל 29 באוקטובר 2007 בשעה 12:35

   
   רק סייג אחד מתוך סייגים רבים אפשריים:
   מחיר איננו משקף ביקוש, במקרה הטוב הוא משקף את התועלת שרוכשי הדירות מקבלים מעצם שכירת הדירה בתל אביב. אם כי נכון הדבר שהמחיר עולה כאשר רב הביקוש על ההיצע.
   ואגב, גם לחם הוא לא מוצר ציבורי או מוצר שיש אחריות מנהלתית למי שמחזיק אותו (מה זה בכלל?). ובכל זאת, ראה איזה פלא, יש (בערך) מחיר מקסימום ללחם. בקיצור, נראה לי שצריך למצוא טיעון קצת יותר טוב ל”למה למדינה אסור להתערב בשוק הדירות התל אביבי” מעבר ל”ככה השוק החופשי. אם לא בא לכם תגורו בקרית אונו.”

3. 3 isotop 29 באוקטובר 2007 בשעה 12:44

   
   אם זה עובד ועוזר בניו יורק למה כאן לא?
   האם עוד כמה שנים תל אביב תיהיה לעשירים בלבד? “רף הכניסה” לתעשייה הגבוהה בארץ תיהיה גבוהה מידי בשביל רוב האנשים שמגיעים מהפריפריה.

4. 4 אלעד 29 באוקטובר 2007 בשעה 1:08

   
   אמנם באתר של התנועה לא ראיתי בדיוק מה ההצעות הקונקרטיות שלהם אבל אני מניח כי הם רוצים להגביל את השכ”ד בצורה כזו או אחרת. צריך גם לחשוב מי יאכוף את זה? אולי אלו שאוכפים היום את החלוקה הבלתי חוקית של הדירות?

   ישנן דרכים אחרות/נוספות “לטפל” בבעיה. לדוגמא מתן הקלות לבניית דירות קטנות. אולי הממלכה לא צריכה להתערב ישירות במחירי השכירות אבל חובתה לפתח את העיר וזה לדעתי אומר שעליה לדאוג שצעירים ישארו בה.

5. 5 itsik 29 באוקטובר 2007 בשעה 1:29

   
   לכלכלן,
   ללחם יש תחליף, לחם של חברה אחרת. גם לדירה בת”א יש תחליף אבל רבים יגידו שהוא פחות טוב עבורם.

6. 6 אפי פוקס 29 באוקטובר 2007 בשעה 1:55

   
   א. אפשר לגור עשרות קילומטרים ממקום העבודה, איציק, מיליוני ישראלים עושים את זה מידי יום. עבדך גר בראשון ועובד בהרצליה. ב. אני גם נגד פיקוח על הלחם, קראתי איפהשהו שהפיקוח הזה גם הוסר ג. אחריות מנהלתית יש לגופים כמו הערייה ומחירי השירותים שלה, שבאמת צריכים לעמוד בסטנדרטים של סבירות ומידתיות. ד. לכלכלן, נימוק הגיוני צריך להיות למי שבא עם הרעיון המופרך, ולא לי. ה. בתור אחד שבדק- מי שרוצה לשכור דירה בניו יורק- אין שם שום פיקוח או מחיר סביר. כך גם בלונדון ואפילו במעונות באוקספורד ו. הגבלה של גובה שכ”ד בת”א תהרוג את ת”א, ואת מה שלא ת”א. הפתרון הרחב הוא רק תחבורת המונים יעילה. והפשע שאין כזה פתרון בימינו חמור מאגואיזם של התנועה הזו. איפה ולדי, גורביץ’ והכוסית ברגעים שכאלה?

7. 7 מרגוליס 29 באוקטובר 2007 בשעה 2:23

   
   1. אין ספק שצריך תחבורה ציבורית נורמלית. ביזיון שאין.
   2. המאבק פה הוא גם על צביונה של תל-אביב. אנחנו היינו רוצים להמשיך לראות אותה כעיר מרכזית, מוקד של פעילות תרבותית ואומנותית. בקצב הנוכחי זה הולך לאבדון כשמי שיוכל לגור בעיר אלו רק בורגנים שבעים ומשועממים.

   3. לא, פתח תקווה זה לא אופציה. (היא בכלל לא קיימת). הפרברים הם לא אופציה למרכז תרבותי. זה לא שאין בהם תרבות, אבל תמיד צריך מוקד שימשוך את כל העסק.

   4. שוק חופשי זאת אידיאולוגיה, כמו שהטיעון נגד שוק חופשי הוא אידיאולוגיה. כך שטיעון של ביקוש והיצע זו אידיאולוגיה במסווה של טיעון “אובייקטיבי”. לא קונה את זה.

8. 8 מרגוליס 29 באוקטובר 2007 בשעה 2:26

   
   ובכלל שכחתי -

   הפירבור מזיק לסביבה, גורם ליותר רכבים, תנועה, זיהום ופקקים. היתה כתבה מאלפת לא מזמן על חלום הישובים הקהילתיים ושיברו. חבל שאין לי לינק.

9. 9 אפי פוקס 29 באוקטובר 2007 בשעה 2:50

   
   מרגוליס ואחרים-
   אין להם שום הצעות פרקטיות… מה זה צביונה של תל אביב? אין לתל אביב “ציביון”, היא אמנם מגניבה, סקסית, אבל היא לא בבעלותם או נחלתם של שוכרי הדירות בה.

   אני לא בטוח שמי שיושב באולמות הקונצרטים או המוזיאונים של תל אביב הוא בהכרח דווקא שוכרי הדירות שלה.

   אני לא סתם מתעקש, אני אפילו מתעדעד בדעתי לעבור לגור באיזור בקרוב, וגם לי עצוב לראות את את המחירים ההזויים האלה שרק יאמירו כל עוד לא יהיו לתל אביב אלטרנטיבות (ואין לה). אבל בחיית ראבאק, רגולציה של גובה שכר הדירה?
   מילקי זה טעים, באמת טעים, מעדן הגולן לא מתקרב לזה, אבל זה לא אומר שצריך להגביל את המחיר שלו.

   רק למה שאין תחליף, אבל *באמת* אין תחליף, וההאמרה של המחירים שלו תוביל לאפלייה אמיתית ופגיעה שאין לה מרפה בקרב חלק ניכר מהציבור- דורש התערבות ורגולציה.

   במילים אחרות, שלא יבלבלו לי את המוח עם בעיות הפרבור, רוחה של תל אביב, וכל הדברים האלה. רוב האנשים שמתלוננים על בעיות שכר הדירה לא גרים בדירתם יותר מ5-6 שנים (ואני מפרגן), אין לזה שום קשר לתרבות, לתכנון עיר ואיזור, לאלמנטים של אפליה, יש טיעונים בלי סוף נגד התנועה הזו, וטיעונים מפונקים לתמוך בה.

   תל אביב תהפוך להיות עיר של עשירים, כמו שהכפר החקלאי, הקרוי שמריהו הפך להיות (תחפשו מי גר בה לפני 50 שנה, עולים יקים מגרמניה שהקימו חווה חקלאית). מי שידו אינו משגת, זה עצוב, אבל תל אביב לא שייכת לשוכרים שלה.
   התנייה של זכויות הקניין הבסיסיות של בעליה החוקיים והלגיטימיים של דירה בתל אביב לדרוש כמה שהוא חושב לנכון ששווה הדירה שלו בשביל הפינוק של מי שרוצה לגור בה בזול הוא בלתי נסבל במקרה העדין.

   מעצבן? כן. אבל החלופה הרבה הרבה יותר גרועה.

   ואגב, מרגוליס- מה האידיולוגיה של “רנט קונטרול”? סוציאליזם ושיוויון? הלאמת הדירות בתל אביב על ידי המדינה? הסדרה של המחירים על ידי המדינה? אם כן, אז הייתי פחות מלגלג על התנועה (דב חנין הוא איש יקר, אבל כולנו יודעים מה האידיולוגיה שלו, מוצדקת או לא).

10. 10 אבים 29 באוקטובר 2007 בשעה 3:04

    
    במשך שלוש שנים לערך גרתי בבאר שבע ועבדתי בהרצליה, רמת גן ות”א. לא הבנתי מה הבעיה לגור ב”פריפריה” ולעבוד ב”מרכז”.
    מחירי השכירות בת”א הגיעו למצב הזה משום ששוכרי הדירות הפראיירים מוכנים לשלם כל מחיר. כל נסיון דרמטי לשייך תרבות, אומנות, צביון וכיוצא באלה הוא פתטי במקרה הטוב.

11. 11 לרמן 29 באוקטובר 2007 בשעה 4:43

    
    אפי, אני שמח שאתה מתעתד לעבור לגור בעיר האמיתית. אני מניח שאז נוכל לדסקס את ההבדל בין תל-אביב לשאר הארץ ביתר הרחבה ועל כוס קפה ליד הבית.

    חוצמזה, אם שמת לב בחלק מהפרויקטים שהבאת מתערבת המדינה על-מנת לתת הקלות בפריפריה. לא ברור לי מדוע לא משאירים את פיתוח הפריפריה לכוחות השוק. אני חושב שהמדינה צריכה להתערב בשוק באופן שייתן הזדמנות לאחוז ניכר מהישראלים שרוצים בכך לגור בתל-אביב, היכן שיוכלו לתרום באופן הטוב ביותר למדינה ולעיר. תל-אביב היא הכוח האמיתי של המדינה הזו והפוטנציאל הכלכלי שלה. פגיעה אנושה ברקמה העירונית של תל-אביב, הן האנושית והן הפיזית (בדמותה של בנייה לעשירים בלבד) תוביל לפגיעה משמעותית בישראל, בתרבותה, ובכלכלתה.

    ברור שקובעי המדיניות לא רואים את הדברים כך, אבל לפחות הטעויות שלהם היום ישמשו חומר למחקרים עתידיים.

    וגם כתבתי משהו מנקודת ראותי בנושא העיר המופלאה ששמה תל-אביב:
    http://lerman.blogli.co.il/archives/307

12. 12 בן אבויה 29 באוקטובר 2007 בשעה 4:50

    
    הדוגמה של ניו יורק היא דווקא דוגמה מצויינת. בניו יורק, השיטה של הרנט קונטרול כשלה טוטאלית. היום אין רגולציה על בניינים חדשים וגם על הרבה בניינים ישנים אין. ומי שחושב שהשכ”ד בת”א גבוה, והדירות קטנות, כנראה שלא זכה לשכור דירה במנהטן.

    מצד שני, מי שגר שם יכול להעיד שזו אינה עיר לעשירים בלבד, ושהצביון רק הולך ומשתפר. החבר’ה שלא רצו לשלם $1000 ומעלה על דירת חדר קטנה עברו לברוקלין, שהופכת לעיר צעירה ומגניבה בזכות הציעירים האלו. הם לא בוכים שאין להם עבודה, הם יוצרים בעצמם מקומות עבודה, או נוסעים לעבוד במנהטן. צביונה של עיר תלויה לא בבניינים אלה באנשים.

    לבסוף, אני מבין שאנשים רוצים שמישהו אחר (הממשלה, העירייה) יפתור את הבעיות שלהם, אבל בחייאת — אתם לא מכירים את עיריית תל אביב? אתם חושבים שהם מסוגלים לפתור לכם בעיות במקום לעשות לכם בעיות חדשות? הפיתרון הוא להוסיף סמכויות, טפסים וועדות לעירייה?

13. 13 לרמן 29 באוקטובר 2007 בשעה 5:29

    
    בן-אבויה. תל-אביב היא לא מנהטן והרצליה היא לא ברוקלין. כמובן שצריך לשפר את פרברי תל-אביב ואת חיפה וירושלים כדי שיהוו אלטרנטיבה במידה מסויימת, אבל מכאן ועד הגעה למסקנה שהכל תלוי באנשים הדרך רחוה.
    המבנה בעירוני, כלומר התכנון, קווי הבניין, הגינות והרחובות לא נמצא בשליטת האנשים, אלא בשליתם של גופי התכנון ולמבנה העירוני חלק מרכזי בחיים ובמוות של העיר.
    מעבר לכך גם תמריצים שונים ומשונים בונים עיר, ולכן בעוד מרכז תל-אביב שוקק, מרכז חיפה נראה כמו אחרי הפצצה אטומית, כך שלעירייה כן יש משמעות. לי לא ברור מדוע העירייה לא מקדמת תוכניות בנייה שיצרו רצף עירוני ויוסיפו בנייני מגורים לעיר (למשל מהשוק הסיטונאי, דרך יצחק שדה ועד רחוב המסגר).

    ואני אשמח אם תואיל להשתמש בדוגמאות של ערים שדומות בגודלן לתל-אביב (למשל ונקובר או פורטלנד), ולאו דווקא לקחת את בירת הסחר העולמית. דרך אגב, בברוקלין יש 2.5 מיליון תושבים. בתל-אביב קצת פחות מחצי מיליון. יחי ההבדל.

14. 14 אפי פוקס 29 באוקטובר 2007 בשעה 5:39

    
    לרמן, אני אוהב אותך אבל אני חייב להגיד שאתה מבלבל את השכל ואני בטוח שאפילו אתה לא מאמין למה שאתה כותב לי פה:

    1. למזלי, חברה שלי מחיפה, ולמרכז תל אביב יש הרבה מה ללמוד משדרות מוריה בכרמל מבחינת “ההפצצה האטומית”. יום שישי האחרון עשיתי שם סיבוב פאבים- תענוג.

    2. תל אביב היא בידיוק ניו יורק, ומרכז העסקים של תל אביב הוא בול מנהטן. אפילו כשביקרתי את אמיר בלונדון, הוא סיפר לי שאין מה לעשות, מרכז לונדון הבריחה את הצעירים לצפון לונדון (לקח לי חצי שעה להגיע לאיזור שלו). הוא גר באיזור צעיר, זול ומגניב אש. כל חברי רנט קונטרול שממש מתעקשים להגיד שהם גרים בתל אביב מוזמנים לשאת את פעמיהם לכפר שלם, כרם התימנים, ושכונת התקווה. שכר הדירה שם יותר זול מראשון.

    3. איך אתה מסוגל להשוות בין התמיכה באיזור נחשל בלב המדבר ללא מרכזי תעסוקה, תרבות או סיבה לחיות שם לרחוב רוטשילד?! אם שם לא תהיה תמיכה אף אחד לא יגור שם, תהיה אבטלה והיישובים הללו יהפכו נטל לכל החברה הישראלית, אם לא תהיה תמיכה לחברי רנט קונטרול בלב תל אביב, אז יגורו שם אנשים אחרים שיהיו קרובים למקומות הבילוי והתעסוקה הרווחיים במדינה.

    באמת… טיעון אחד הגיוני, אחד…!

15. 15 בן אבויה 29 באוקטובר 2007 בשעה 5:58

    
    לרמן, לא התכוונתי להשוות בין תל אביב לניו יורק, אבל ההיגיון טופס בכל עיר מסאן פרנסיסקו ועד הנוי. ניקח לדוגמה את העיר קמברידג’, במסצ’וסטס. לפי מחקר ב-MIT, בעקבות הסרה טוטאלית של רנט קונטרול במדינת מסצ’וסטס ב-1994, ההשקעה בדיור קפצה ב-20%! קמברידג’ היא אומנם לא תל אביב, יש בה רק 100,000 תושבים, אבל אני לא רואה סיבה להתעלם מהמחקר הזה.

    אני עברתי לתל אביב רק לפני שנה, ובינתיים אני משלם אלפי שקל כל חודש בארנונה, על היתר לילה, ועל רישיונות שילוט ועדיין לא הבנתי מה העירייה עושה בשבילי. כל הדברים הטובים שאני רואה בעיר הזאת נוצרו בידי אזרחים פרטיים. מצידי שהעירייה תעזוב אותי בשקט, אני אפילו מוכן לשלם מכיסי על פינוי האשפה.

16. 16 לרמן 29 באוקטובר 2007 בשעה 6:27

    
    1. בתור אחד שגר שנה בציר מוריה בחיפה (וגדל בנווה-שאנן) אני יכול להגיד לך שכל מה שיש שם זה שישה פאבים ואפס אורבניות. ציר של ששה פאבים לא יוצר עיר, אחרת ראשון הייתה עיר (יש כמה פאבים באזור התעשייה), הרצליה הייתה עיר (הרצליה-פיתוח) ואפילו קריית-חיים הייתה מקום יוצר (רחוב אח”י אילת). כמות היצירה התרבותית, העניין והחיים בכלל בחיפה שואפים לאפס, כתוצאה מחוסר במרחב עירוני מתפקד.
    2. כרם התימנים כבר עלה, שכונת התקווה בדרך.
    3. למה המדינה צריכה לעודד אנשים לגור באמצע המדבר? נשגב מבינתי.

17. 17 אפי פוקס 29 באוקטובר 2007 בשעה 6:59

    
    1. אוקיי. אז אתה רוצה אורבניות מגניבה. תשלם על זה. אחרת תאלץ להסתפק בציר מוריה חיפה. אגב, אני חובב של הנוף המרהיב של יפו ולאו דווקא של אורבניות, זה אומר שמישהו צריך לשלם לי על זה? העובדה שתל אביב היא העיר היחידה בישראל רק מחזקת את הגישה שאסור להתערב בהתפזרות האוכלוסיה וצריך לעשות הכל כדי שאנשים ירצו להתפזר ממנה ולהתיישב בערים אחרות ומקומות אחרים.
    2. מצויין. אז יש עוד זמן שאתה יכול להשאר לגור בתל אביב ולהנות ממחירים נמוכים של שכר דירה. (אני יכול למנות עוד שכונות שלא כיף לגור בהן אבל הן בתל אביב ושכר הדירה שם על הרצפה)
    3. ליישב השממה?/ להוציא אנשים מתל אביב כדי שלא תרגיש כמו בטוקיו?/ לקצץ בפקקים?/ לנצל קרקע פוריה?/ עוד עשרות הסברים של תוכנית מתאר ארצית?

    תן לי הסבר אחד מדוע צריך לסבסד או להגן על שוכרי הדירות בתל אביב? ומה זה “שכר דירה הוגן” שאתם כותבים עליו?

18. 18 לרמן 29 באוקטובר 2007 בשעה 8:20

    
    בתוך תל-אביב עצמה אין פקקים. ניצול קרקע למגורים = בזבוז (ע”ע כפר-יונה ודומיו). הפקקים נמצאים מסביב לתל-אביב ונגרמים ע”י אנשים שצריכים לנסוע מראשון להרצליה וחזרה.

    פוסט מקיף בנושא בדרך.

19. 19 אפי פוקס 29 באוקטובר 2007 בשעה 9:12

    
    מוזר. הייתי בטוח שאבן גבירול, קפלן, דרך נמיר, המסגר ועוד כמה מקומות שאני עובר בהם כמה פעמים בשבוע זה בתוך תל אביב.
    אנשים נוסעים מראשון להרצליה וחזרה כי אין תחבורה ציבורית נאותה במדינה הזאת. לא כי השכירות גבוהה.

20. 20 בן אבויה 29 באוקטובר 2007 בשעה 9:51

    
    לרמן, לגבי פקקים, שים לב שגם הם תוצאה של היצע שנמצא תחת פיקוח הדוק, וביקוש מופרז כתוצאה מסבסוד (מחיר אפס לשימוש בכבישים). יש סרטון מצויין של דרו קארי בנושא.

    השימוש החינמי בכבישים מעודד בזבזנות, זיהום וצריכת דלק וגורם לפקקים האיומים; בדיוק הדברים שמס הקנייה על מכוניות אמור (ולא מצליח) למנוע.

21. 21 דרומי 29 באוקטובר 2007 בשעה 10:18

    
    אפי, אתה אומר שאנשים צריכים לשלם עבור ‘אורבניות מגניבה’, אבל הנקודה היא שאם הם ידרשו לשלם, פשוט לא תהיה אורבניות מגניבה.
    אם מחירי הדירות בתל-אביב יעלו לשמיים, וצעירים יברחו ממנה לפרברים - כמו שאתה רוצה שיקרה - תל אביב תהפוך להיות גבעתיים. הנקודה היא שאף עיר אחרת לא תהפוך להיות תל-אביב - כי כל הקטע של אותה ‘אורבניות מגניבה’ הוא שהיא נוצרת כשיש הרבה צעירים ביחד. אם חלק יעברו לראשון, חלק להרצליה וחלק לפתח תקווה, לא יווצר כלום.

    אני לא בטוח שלמדינת ישראל בכלל או לעיריית תל-אביב בפרט יש עניין לרכז הרבה צעירים כדי ליצור את אותה אורבניות מגניבה. אבל השפעה על אופיה של עיר היא בהחלט במסגרת הפעולות שלגיטימי להפעיל רגולציה כדי להשיג אותן.

22. 22 ברק 29 באוקטובר 2007 בשעה 10:32

    
    לרמן,

    תל אביב (הכל כולל הכל) היא 52 ק”מ מרובעים.

    לוונקבור יש 110 ק”מ מרובעים.
    לפורטלנד יש 376 ק”מ מרובעים.

    376 ק”מ מרובעים.

    פי 7 בשטח.

    פי 7.

    וזה בלי לספור את לונדון. 1570 ק”מ מרובעים. פי 31 מתל אביב בשטח.

    הנה קוריוז לגבי לונדון (שלקח בצידו). הסיטי אוף לונדון, מרכז לונדון האמיתי והעיר שנותנת לעיר הגדולה את שמה, שטחו היא - 2.6 ק”מ רבועים. באותם 2.6 מצטופפים להם פחות מעשרת אלפים בני אדם.
    בכל יום עובדים במרכז הנ”ל לא פחות מ- 340,000 איש. האם מישהו מצפה שכל אותם אנשים יצטופפו באותם 2.6 ק”מ מרובעים? כמובן שלא!
    ואגב, לונדון מורכבת מכמה אזורים (או ערים לשעבר) שלא לכולן יש את אותו ראש עיר - לכל כמה אזורים ראש עיר משלהם יחד עם ראש עיר כללי כמדומני. האם זה אומר שמי שגר ב- גרינץ’, שנמצאת (רמחנא ליצלן) בצד הדרומי של התמזה, לא גר בלונדון? כמובן שלא! [מישהו אמר רמת גן? מישהו אמר גבעתיים? מישהו אמר שכונת התקווה? מישהו אמר הרצליה?]
    האזור נקרא “לונדון הגדולה” ותאמין לי, לשכור דירה בקצה המרוחק של לונדון יקר כל כך עד שרוב (כן רוב) אזרחי בריטניה לא יכולים לאפשר זאת לעצמם.

    האם מישהו מצפה שממשלת אנגליה תאפשר לכל מי שרוצה לשכור דירה בצ’לסי? או בקנגסינטון?

    ערים בעידן המודרני הן גדולות לא רק במספר התושבים אלא גם בשטח שלהן (גם אם הצפיפות גדולה). בערים בסדר גודל כזה אתה לא מצפה שאנשים ילכו ברגל לבלות. אתה גם לא מצפה שאנשים יגורו בסמיכות למקום העבודה שלהם. עיר בעידן המודרני צריכה לדאוג לתחבורה נוחה מכל חלק בעיר לכל חלק אחר (גם אם הוא מרוחק 30 ק”מ - כמו לונדון).

    יש לאנשים במדינה שלנו בעיה תפיסתית לגבי מרחק וגודל. זה אולי נובע מהעובדה שהמדינה קטנטונת. אבל זה עניין תפיסתי גרידא.

    אם מדברים על להשאיר אנשים ב”עיר” לא חיבים לדבר על מרכז העיר תל אביב. אפשר גם בשכונת התקווה, ברמת גן, בבני ברק, הרצליה ואפילו (רחמנא ליצלן) פתח תקווה. המפתח הוא יצירת תחבורה טובה ושיתוף בין-ערים.

    כמובן שלונדון היא דוגמא מוקצנת במקצת כי מספר התושבים בה גדול ממספר תושבי מדינת ישראל, אבל זה לא פוסל את הרעיון הבסיסי, מה גם שפתח תקווה לא מרוחקת 30 ק”מ מתל אביב (וזו העיר הרחוקה ביותר שהזכרתי). לכן יש להחיל את הרעיונות שהצגתי מלונדון אבל בקנה מידה אחד קטן יותר. הנקודה היא, בסיכומו של דבר, לא כולם יכולים לגור במרכז העיר, מרכז העיר יהיה יקר, רוב האוכלסיה תגור מסביבו ותגיע אליו באמצעות תחבורה ציבורית (רכבות, אוטובוסים, מיניבוסים, סגירת העיר למכוניות ע”י הטלת מס וכו’). מכיוון שהמרחקים בהם מדובר הם כה קצרים (בקטע תל-אביב פתח תקווה) ומכיוון שברדיוס זה ניתן למצוא דירות במחירים סבירים לחלוטין אזי המאבק אינו נכון.
    המאבק האמיתי צריך להיות על אופי התחבורה בעיר, ועל העובדה שצריך לבצע חשיבה מקיפה לגבי כה הערים בתוך גוש דן יחד ולא לנתק כל עיר בנפרד.

23. 23 אפי פוקס 29 באוקטובר 2007 בשעה 10:36

    
    אני לא טוען שאנשים צריכים לשלם עבור אובניות מגניבה. אני טוען שזה המצרך היחידי שחברי רנט קונטרול טוענים שנפגע להם. אם כל הכבוד, כששמים מצד אחד את ה”אורבניות המגניבה” ומצד שני שפע של זכויות, המערכת הכלכלית, ופיתוחה של עיר הכרך היחידה בישראל. אם כל הכבוד לאורבניות המגניבה, (ויש כבוד) היא על התחתונה.

    דווקא מה שהבאת כדוגמא שלילית יכולה לעזור- היחידה שצריך להיות לה אינטרס לשמר את אותם הצעירים שלא יברחו מתל אביב- היא רק עיריית תל אביב (אולי היא מעדיפה כל מיני זקנים עשירים שמשלמים הרבה יותר ארנונה על כל מטר שסובב אותם?).

    ובאמת, זה בסדר להפעיל רגולציה בשביל “לשמור על אופיה של עיר”?

    תיכף תגיד לי שאתה מקבל את זה שבשביל לשמור על אופיה היהודי של ירושלים, זה בסדר לקבוע ש.. .בוא נאמר, ערבים לא יוכלו לקנות שם קרקעות?

    רגולציה זה רע. זה מוצא מפלטו האחרון של המחוקק להתמודד עם כשלים שיוצר השוק.
    אני לא רואה שום כשל עם מחירי נדל”ן מאמירים. מי שהוא בעליו של נכס מרוויח מזה, העירייה מרוויחה מזה, והסביבה הרחוקה יותר מרוויחה מזה. זאת תופעה לגיטמית שמתרחשת בכל מטרופולין מרכזי בכל מדינה בעולם.

    זהו, דיי לחזור על עצמי. אין ואני לא רואה סיכוי שיהיה לאנשי רנט קונטרול שום טיעון כלכלי, צדקני או שיוויוני שבאמת יוכיח שהתערבות רגולטורית בשכר הדירה הוא ראוי. זה לא כיף ולא נעים, אבל זה סותר כל תפיסה כלכלית הגיונית, שיקול דעת מנהלתי וזכויות אדם.

    כן רבותי… זה עצוב, אבל זכות הקניין של בעל דירה בתל אביב לדרוש כמה שהוא רואה לנכון לדרוש עבורה- זה זכות קניין אלמנטרית שלו. הזכות הזו גוברת פי כמה על ‘זכיותיהם’ של שוכרים לחיות במקום מגניב. אסור לו להפלות בדירה, אסור לו לעשוק, לרמות או שלל ערכים בסיסיים. אבל מותר לו לדרוש כל תמורה שהוא רואה לנכון. כל עוד אנשים משלמים- מה טוב. ומי שלא טוב לו- מחירי הדירות בשכונת התקווה עדיין בשפל.

24. 24 אפי פוקס 29 באוקטובר 2007 בשעה 10:44

    
    ברק, אשריך.
    כל מה שאני חופר ברוב הפוסטים שלי בנושא זה המחדל הארור הזה שאין עדיין תחבורת המונים ראויה לשמה במרכז הארץ. זאת נקודת התורפה. זה יוריד את הלחץ מתל אביב, ושאר חולות ורעות. אני מוכן להצטרף ולתרום מזמני (שאין) לרנט קונטרול (או למישהו אם הם היו הופכים את עצמם לתנועה רצינית שתדחוף את סוגיית תחבורת ההמונים בישראל. ותפסיק להתעסק בצורה כל כך דווקנית במשהו שאין לו שום סיכוי.

    ואגב, בלונדון ובברלין (שם ביקרתי לאחרונה) הכבישים ריקים כי אי אפשר לזוז עם רכב במרכז העיר בלי שמבזבזים איזה 100 שקל ליום. (כבישי אגרה של העירייה). אבל רק תנסה להכנס לערים האלה מבחוץ אחר הצהריים של יום עבודה…. עוד תתגעגע למחלף לה גארדיה.

25. 25 דרומי 29 באוקטובר 2007 בשעה 11:14

    
    אופיה של עיר, לטעמי לפחות, הוא טובין ציבוריים מהסוג המובהק ביותר, בדיוק כמו אוויר נקי. לא במובן של ההכרחיות - עיר בעלת אופי מסויים נמצאת הרבה יותר גבוה בסולם של מאסלו מאשר אוויר ללא פיח אוטובוסים - אבל בהחלט במובן שבו בהחלט יתכנו מצבים שבהם אי אפשר לשמר אף אחד משניהם בלי פעולה מאורגנת של גורם מרכזי אחד.

    אתה שואל מה החשיבות של אופי של עיר? לך לטייל בערב במרכז תל אביב ובמרכז מודיעין, אני בטוח שתבין את התשובה לבד. עיר שיש בה מסה קריטית של בני 20-30 תפתח אופי מסויים, שיכלול פאבים, סצנה מוזיקלית וכו’. כל אלה לא יתפתחו אם אותה חבורת אנשים תתפזר באופן שווה בין כל הערים בסביבה.

    לא בטוח שהפתרון של רנט קונטרול הוא הפתרון הכי מוצלח - יכול להיות שפתרונות תכנוניים יביאו לתוצאות טובות יותר תוך פגיעה פחותה בבעלי הבתים. אבל אני לא חושב שצריך לפסול רגולציה על הסף.

26. 26 אפי פוקס 29 באוקטובר 2007 בשעה 11:26

    
    אוויר נקי תשיג בעיר אם תיצור בה תחבורה ציבורית ירוקה ויעילה. במקביל תאפשר רק למי שידו משגת לנהוג בתוך העיר תוך תשלום אגרה אסטרונומית למי שעושה את זה.
    כן. במילים אחרות- מי שיכול לנהוג בעיר הם רק עשירים.

    לפי העקרון של “רנט קונטרול”, זה לא בסדר שרק עשירים ינהגו בעיר, מה זאת עיר לעשירים? (כך קורה בלונדון, בברלין, ואני מני שבעוד ערים באירופה).

    לא אמרתי שאופי של עיר זה לא חשוב. אמרתי שאופי של עיר זה לא חשוב מספיק בשביל להצדיק רגולציה או הגבלה של זכותו של בעליו של מקרקעין בעיר לדרוש תמורה נאותה.

    ועוד באותו משקל- עיר של הרבה אנשים בורגנים שמנים ועשירים שיחליפו את הצעירים תוליד יותר פארקים, בניינים מרווחים, שקט, תוריד את הפשיעה, ותנקה את הרחובות. זה לא שאני באמת רוצה שזה מה שיקרה לתל אביב אבל אני באמת לא מבין מאיפה הערך הזה של ה”מגניבות”, הפך להיות כה חזק וחוקתי שצריך להגן עליו ולפגוע בבעלי הדירות בתל אביב.

    אגב, אנשים צעירים שנלחמים על שכר דירה נמוך הם לא הצרכנים שמוציאים את ההוצאות שהופכות את העיר לטובה יותר או פחות. זה לא יפה לומר, אבל עיר “לעשירים” היא לא בהכרח רעה יותר, אולי ההיפך הוא הנכון.

    [- הכותב אינו עשיר, תל אביבי, או מגניב.]

27. 27 לרמן 30 באוקטובר 2007 בשעה 2:12

    
    קודם כל, הרשו לי לחזק את טענותיו של דרומי.

    ברק, השטח העירוני המרכזי של ונקובר קטן בהרבה מאותם 110 קמ”ר ואינו כולל למשל את כל שכונת צפון-ונקובר. כמו כן השטח העירוני המרכזי של פורטלנד קטן משמעותית משטח העיר כולה ואינו כולל חלקים משמעותיים בצפון העיר, במזרחה וגם בצד המערבי שלה. גם בתל-אביב שטח העיר שציינת כולל שכונות תת-אורבניות שאינן נכללות במרכז העיר (כל עבר הירקון הצפוני, למשל).

    אין לי את הנתונים של השטחים של מרכזי שלושת הערים האלה, אני לא בטוח שונקובר או פורטלנד עוברות את תל-אביב בפרמטר הזה. לצורך העניין גם אם תל-אביב תכלול את כל פרברי הטבעת הראשונה (הרצליה, חולון, בת-ים, רמת-גן וגבעתיים), המרכז שלה יישאר כפי שהוא כיום - ירקון-איילון-ים-קיבוץ גלויות.

    לצורך העניין גם אני תומך בעיריית גג גוש-דנית אבל ראש העיר שלך מתנגד.

    בכל מקרה, רבותי, נראה אתכם בווסט אנד בונקובר עוד כמה שנים, אחרי שתל-אביב תהפוך להיות ראשון לציון פינת פתח-תקוה. (ודרך אגב, ברלין זולה יותר מתל-אביב בשכירות).

28. 28 בן אבויה 30 באוקטובר 2007 בשעה 3:34

    
    לא הבנתי. לכולם פה יש אהבה למרקם של תל אביב וחושבים שזאת עיר מיוחדת כיום. אז מישהו באמת חושב שהיא נראית ככה בגלל שאיזושהי וועדה בעיריית תל אביב הכינה תוכניות גאוניות ארוכות טווח ויישמה אותן בצורה מושלמת?

    מי זה הגאון שתכננן את כל זה, שבנה פה פאב, שם גלריה, כאן חנות גיטרות? האמת הפשוטה היא שלא יכול להיות גאון כזה. אנחנו, ורק אנחנו התושבים, בונים את המרקם המיוחד של העיר, מקימים עסקים, בוררים את הטובים ונותנים לאחרים לפנות את מקומם. השוק החופשי יצר את תל אביב, ואסור לתת לעירייה לקלקל את זה.

29. 29 ברק 30 באוקטובר 2007 בשעה 8:03

    
    לרמן,

    אתה מחזק את הנקודה שלי ואפילו לא מבין זאת. מרכז העיר כבודו במקומו מונח. יש לו שטח מסוים ואפשר לאכלס לו כמות מסוימת של אנשים. מכיוון שהרבה אנשים רוצים לגור בו אזי המחירים בו גבוהים יותר. מי שיגור במרכז הם אלו בעלי האמצעים. אלו שלא יאלצו לגור רחוק יותר. “רחוק יותר” זה מונח *יחסי*. האמת היא, כמו שאמרתי, שזה בכלל לא רחוק ולמעשה מישהו שגר היום ברמת גן, לדוגמא, היה גר בתחום העיר המוניציפילית אם תל אביב הייתה עיר בגודל בינוני-קטן אפילו. מכיוון שתל-אביב היא עיר קטנה מאוד בשטחה זה אבסורד לדבר עליה בנפרד ובמנותק משכונות שלה שנמצאות פחות מארבעה קילומטר ממרכז העיר (מרחק לאופניים אגב)
    לאחר שהבנו שהעיר תל-אביב קטנה פיזית, מכאן נוכל להבין שכמובן לא נוכל לשכן בה אנשים רבים. כמו שאמרתי זה גורם לעליית מחירים ןגורם לכך שאנשים לא יוכלו לגור ממש בתוך המרכז אלא לצאת ארבעה קילומטר החוצה. מערכת תחבורתית טובה תאפשר להם לחזור למרכז בקלות כי המרחק אפסי.

    הנקודה התחתונה - לא חייבים לגור בתוך מרכז העיר כשהעיר כה קטנה. זאת עוד סיבה למה המאבק על רנט קונטרול הוא לא נכון. אחת הבעיות היא, כמו שציינתי, היא תפסתית, איך אנשים תופסים את העיר ואת הגבולות שלה. אחד השינויים החשובים צריך להיות “פתיחת העיניים” והבנה אמיתית לגבי מרחקים וזמני נסיעה ותחבורה טובה.

    לסיכום, זוהי סיבה “טכנית” נגד המאבק למען “רנט קונטרול” בו אנשים דורשים להשאר בתוך מרכז העיר למרות שהם יכולים להרשות לעצמם דירות במרחק 4 קילומטרים ממנו, מרחק שנחשב אפסי בערים מודרניות.
    בנוסף, ספציפית לגבי רנט קונרול כבר הבעתי את דעתי בעבר על חוסר המוסריות והצדק של עניין זה (גם כלפי השוכרים החדשים שמבקשים להכנס לעיר וגם כמובן כלפי בעלי הדירות) ולכן לא אחזור על הסיבות הללו כאן.

30. 30 אפי פוקס 30 באוקטובר 2007 בשעה 9:03

    
    לרמן, אני מודה שגם אני הצלחתי להתבלבל. תרשה לי לחזק את החיזוק שלך לדבריו של דרומי, ולתהות עד כמה זה משרת את המאבק שלכם:

    אם תל אביב היא בפועל ה’סיטי’ של הכרך הגדול הקרוי “עיר גוש דן”, אז למה להגביל את גובה שכר הדירה דווקא בחלק הכי מבוקש וגדול שלה ולא, בוא נאמר, בראשון לציון או פתח תקווה? למה לא לומר שכל מי שגר באחת משתי הערים הללו נחשב גם ככזה שגר בתל אביב, ומי שיש לו בעיה עם מחירי הדירות ב’סיטי’ יכול לעבור לחלקים האחרים של ‘עיר גוש דן’. אם תל אביב מהווה את הדובדבן שבקצפת, למה שמי ששוכר שם כרגע יהנה מהטבה, ומי שלא, לא?

    סתם כמה הערות עובדתיות: במזרח ברלין הנדל”ן זול (יחסית ללב תל אביב)מצד שני, באיזורים הללו יש סיכוי שתמצא הרבה הומלסים שרועים מתחת לחלונך ותגור בדירה עלובה ומאפירה מימי השלטון הסובייטי. במערב ברלין- לתקוע נאד בתוך חדר שירותים יעלה לך יותר מאשר לשכור דירת 5 חדרים ברמת אביב.

    ברגע ש”רנט קונטרול” תתחיל לחפש הקבלות נורמאליות בערים גדולות בעולם, היא תופתע לגלות את העובדה המדהימה שעלות המחייה בליבה של כל עיר גדולה בעולם יקרה באלפי אחוזים מחוצה לה. אין מה לעשות, זה הכלל הכלכלי הפשוט וההגיוני. ואין לשנות אותו מכל הטעמים שרשמתי בתגובות הקודמות.

31. 31 לרמן 30 באוקטובר 2007 בשעה 12:15

    
    בן-אבויה - הגאון שתכנן את תל-אביב (ובעקבותיו באו הפיצוציות ושאר הדברים) הוא סר פטריק גדס.

    מה שאנשי הרנט קונטרול רוצים זה הגנה על השוכרים (שאכן יוצרת התערבות ועיוות בשוק). כמו שאמרתם בעצמכם עדיף לפתור את בעיית הדיור ולבנות עוד דירות בתל-אביב (שהן לאו דווקא במגדלים יקרים) וגם זו התערבות בשוק, אם כי מינורית יותר. האופציה האחרונה היא לתת לשוק לפעול ללא כל התערבות לכאורה (למרות שבמציאות אין דבר כזה כמובן), ולצפות בעיר תל-אביב שוקעת וביחד איתה כל גוש דן.

32. 32 אפי פוקס 30 באוקטובר 2007 בשעה 12:34

    
    להעניק לשוכרים הגנה מפני מה? מפני העובדה שהעיר מבוקשת ולכן מחירי השכירות עולים?

    ממה שקראתי, אף אחד לא אמר שהפתרון הוא לבנות עוד דירות בתל אביב, אלא לשפר את התחבורה הציבורית שעוברת בה או אליה.

    ההערבות כפי שאמרתי צריכה להיות רק אם תל אביב תשקע. ואם מחירי הנדלן בה עולים- היא לא.

    יאללה. הדיון מתמצה וחוזר על עצמו לאט לאט.

33. 33 אבים 30 באוקטובר 2007 בשעה 12:34

    
    אני רוצה לומר מילה בשם ה”פריפריה”, בתור תושב גאה של “דרום הארץ” (למרות שגיאוגרפית, אנחנו בדיוק באמצע). במדינה פיצפונת כמו שלנו יש חשיבות לפיזור אוכלוסיה מבחינה חברתית. משום אנשים שמעניין אותם הצביון החברתי תרבותי של הרדיוס הקרוב אליהם אבל לא מעניין אותם שבאותה מדינה יש איזורים של חוטבי עצים ושואבי מים. מדוע התפתחה פה בדרום תעשית כימיה עניפה כל כך? מפני שלאף אחד לא איכפת ולכן זה מקור התעסוקה העיקרי פה באיזור.
    רוצים ליצור תרבות? אומנות? למה לא להיות קצת חלוצים ולייצר תרבות ואומנות היכן שאין? אה, כי זה פחות מאאגניב?
    כל הרנט קונטרול הזה נשמע לי כמו בכיינות. באמת.

34. 34 בן אבויה 30 באוקטובר 2007 בשעה 1:03

    
    אני מחזק את אבים — רוצים אורבניות, שכונות צעירות? יאללה, לעבודה. אל תצפו שהמדינה תחוקק לכם את חוק השכונות המגניבות והכל יסתדר. לרמן, אז גדס צייר לו כמה רחובות על פיסת נייר. אני לא יודע אם התכנית שלו טובה או לא, אבל סידור הרחובות לא יוצר שכונות מגניבות, ואפשר לראות איך שכונה הופכת תוך כמה שנים ממוזנחת לתוססת בלי לשנות אפילו שם של רחוב. זה הכל תלוי באנשים שגרים בשכונה וביצרתיות של כל אחד ואחד מהם.

35. 35 remotb 30 באוקטובר 2007 בשעה 1:33

    
    רציתי לתקן משהו לגבי פ”ת: היא לא עיר הראויה למגורי אדם!!!
    לגבי כל השאר אני נוטה להסכים אם אפי בצורה די מוחלטת. אני גם יכול להציע פתרון “דמוי ברוקלין” - תעברו לחולון ובת-ים! יופי של דירות, ליד הים, והפאבים יגיעו מיד אחריכם. ועד שהם יגיעו, אתם עדיין מספיק קרובים לת”א…

    (המגיב גר כרגע בחלקה הדרומי של ת”א ומתעתד לעבור בקרוב מאוד לאחד “הפרברים” של העיר. בעברו גר בראשל”צ, ישוב למרגלות השומרון, איזור הנגב הצפוני ו….פתח-תקווה)

36. 36 Asaf 30 באוקטובר 2007 בשעה 1:54

    
    תגובה לקטע
    ======
    אפי, אני מסכים עמך.
    אם יורשה לי להיות ממש בוטה (ויורשה לי): חסידי “בקרת השכירות” הם ילדים שנבהלו מהעובדה שעליהם להתמודד מול חוקי הטבע (כגון היצע וביקוש), ורצים אל זרועותיו של הבריון ששמו “ממשלה”, של הכוח הממשלתי להפעיל אלימות.

37. 37 לרמן 30 באוקטובר 2007 בשעה 2:18

    
    אבים, תוכנית המיתאר המחוזית רוצה לעודד את תגבור המגורים בערי גוש דן הרחוקות ולהמעיט בחיזוקה של תל-אביב על-מנת להביא לפיזור אוכלוסייה. הם רק שכחו שכדי שאנשים יעשו דברים צריכה להיות מסה קריטית, כלומר 100 אנשים שמתעסקים באמנות וגרים אחד ליד השני בתל-אביב ייצרו הרבה יותר אמנות מאשר אם תפזר אותם לעשר קבוצות של עשרה אנשים בפרברים.

    remoteb, כדי לייצר בחולון משהו דומה לברוקלין צריכים לעבור לשם חצי מתושבי תל-אביב. כיום אין בחולון אפילו בית-קפה שכונתי אחד שלא לדבר על פאב, וצעירים שהיגרו מתל-אביב כבר נמצאים שם.

38. 38 remotb 30 באוקטובר 2007 בשעה 2:39

    
    לרמן, קודם כל *יש* בתי קפה. אמנם לא הרבה, ולא הכי “מגניבים”, אבל לאט לך, ידידי. חוצמזה, הרי אתה בעצמך אומר שכבר החלה כבר ההגירה לכיוון. עם האנשים יגיעו היזמים ואיתם עוד ועוד מהגרים, שבתורם יביאו לעוד ועוד יזמים וכו’.
    ואגב, ההשוואה לברוקלין נעשתה לשם הרעיון ולא בצורה כמותית.
    אגב, פלורנטין היום היא שכונה “נחשבת”. עד לפני כמה שנים הגבולות שלה היו בריבוע של סלמה-הרצל-אבארבאנל-פרנקל. כיום המתחם התרחב מאוד לכיוון העליה ולכיוון דרך יפו, ואפילו התחילה הגירה לא קטנה אל מעבר להרי החושך של סלמה. ככה זה. הליך טבעי. דינמי. זה בדיוק סוד קסמו של מטרופולין חי.

39. 39 לרמן 30 באוקטובר 2007 בשעה 3:28

    
    מסכים לגבי פלורנטין, אבל ההתעוררות שלה נובעת גם מכך שהיא בנוייה על גבי רחובות מסחר (כל הרחובות בפלורנטין מכילים קומת מסחר) ולכן מאפשרת יצירה ופתיחת בתי-קפה, בניגוד למשל לשכונה התל-אביבית יד אליהו שיותר דומה לחולון.
    בחולון עצמה יש רחוב מסחר אחד בלבד, ולכן גם אם תדחוף שם את כל התל-אביבים לא תקבל אווירה “תל-אביבית”. יש משהו במבנה העירוני שמאפשר או חוסם יצירה אורבנית טובה. רחובות מסחר, שדרות וכו’ חשובים לא פחות מהאנשים שמאכלסים אותם לטובת היצירה.

    הרחבתי כאן בנושא יד אליהו ופלורנטין ומדוע אחת חיה ואחת לא:
    http://lerman.blogli.co.il/archives/303

40. 40 אבים 30 באוקטובר 2007 בשעה 6:08

    
    לרמן-
    האם יצירה אומנותית נמדדת ע”פ תפוקה? או מידת ההשפעה הסביבתית בלבד? האם לא ניתן ליצור אומנות באנטרקטיקה? האם לא יהיה לה ערך (ע”פ טענתך, ערכה נמוך יותר)? מסה קריטית? ממתי הכמות הפכה לערך?
    בית קפה שכונתי זה מה שעושה לך את זה? קח רעיון, בחינם: פתח אחד מחוץ לת”א. אולי תהיה הסנונית הראשונה. אולי יבואו אחרים. אולי תצליח ליצור את האורבניות הנחוצה לך כל כך גם מחוץ לת”א. זה יכול להיות מאגניב באותה מידה.

41. 41 אפי פוקס 30 באוקטובר 2007 בשעה 6:30

    
    בקיצור לרמן, גם אם דברי טעם יש בכל הדברים הללו שאתה מציין, האם הם מצדיקים להגביל את מחיר שכר הדירה?

42. 42 אפי פוקס 30 באוקטובר 2007 בשעה 7:16

    
    ולפני שאתה מגיב, רק עכשיו קלטתי את המשפט הזה:

    מה עבר לכם בראש כשרשמתם באג’נדה:
    “אנחנו לא מבקשים עתה, את החלק שלנו בארנונה התרבותית שסיפקנו לעיר הזאת במהלך השנים. אנחנו רק מבקשים להמשיך לדור בכבוד ולכבד גם את הדייר.”

    ארנונה תרבותית?!??? החלק שלכם בארנונה? לעת עתה?!
    או מיי פאקינג גאד. האם ניתן לנסח משפט בצורה יותר מתנשאת אליטיסטית מאשר מה שציטטתי? אתם מוותרים על תואר האצולה שצריך להיות מחולק למי שמסכים בטובו לגור בתל אביב, ו”לבינתיים” אתם רק רוצים שלא יעלו את שכר הדירה… אני באמת נדהם מהמשפט הזה. ג’יזס.

    גם אם הייתי מסכים עם המאבק הבכייני הזה- יש דרך יותר צורמת להגיד שההנחה/סבסוד/רגולציה שאתם מבקשים היא “זכות שמן המגניבות”.

    אוי. תראה מה עשית.. עכשיו אני עצבני.

43. 43 לרמן 30 באוקטובר 2007 בשעה 7:22

    
    אבים, העיר המתפקדת מספקת סביבה בה אנשים יכולים להיפגש וליצור וגם מקום להפיץ את דבריהם. השלב חשוב במיוחד בתחילת הדרך. היום חיים בתל-אביב מאות מוזיקאים שנפגשים יוצרים ומופיעים במקומות קטנים בעיר (קפה ביאליק, בלום בר והסאבליים ועוד ועוד). לא כולם חיים בתל-אביב, אבל הרוב הגדול כן, כי כאן יש להם את המרחב ליצור.
    אם תנסה לפזר אותם תקטין את כמות היצירה. מתוך הכמות באה האיכות. רוב המוזיקאים לא מוציאים יצירות גדולות, אבל העיר המתפקדת נותנת להם את ההזדמנות והמוצלחים באמת גם מצליחים. הכמות הגדולה מאפשרת יצירה רבה שבתוכה יש גם פנינות איכותיות. תקטין את הכמות והקטנת גם כמות היצירות האיכותיות.

    אפי, יכול להיות שהגבלת שכר דירה אינה מוצדקת. מה שמוצדק בעיניי הוא קיומו של דיון בנושא וחשיבה על פני העיר בעתיד. גם הקביעה האבסולוטית שצריך להשאיר הכל בידי השוק ראוייה לדיון (וגם זה לא המצב היום, המדינה נותנת הטבות דיור באזורים מסויימים בפריפריה).

44. 44 לרמן 30 באוקטובר 2007 בשעה 7:37

    
    אפי, עכשיו ראיתי את התגובה השנייה שלך. מסכים, ניסוח בעייתי בלשון ההמעטה. אף אחד פה לא באמת צריך טובות - לא העיר ולא התושבים. (להגנתי אני יכול רק להגיד שלא הייתי מעורב בניסוח הטקסט הזה).

    אל תיקח ללב. כולה מאבק של תל-אביבים מנותקים.

45. 45 mambo 31 באוקטובר 2007 בשעה 2:19

    
    טוב שלא נסחפתם עם הארבעים וארבע תגובות האלו.
    בנאדם מגיע, רוצה לקרוא, צריך לפנות חצי יום עבודה.
    מה קרה? מלחמה?

    דרך אגב,
    אני גר באחד העם, 900$ בחודש. תענוג. הייתי משלם גם 1000 שאין לי.
    ולמי שסקרן, המשכורת מספיקה בול ל-20 מלבורו לייט בחודש, 4 “סיקס פק” גולדסאר (בליגת האלופות) ולשכ”ד.

    בחודש טוב, אם נשאר משהו, מפנק את האישה עם איזה קפה ב”נחמה וחצי”.
    רוצה לומר, (ויסלחו לי מרציי במשפטים ובחוג לכלכלה), לי כצרכן יש רק נקודת מבט אחת:
    כל שקל שיחסך על שכירות, יושקע באישתי הקטנה שתחיה.
    היא שמחה
    אני שמח
    הבוס שלי שמח
    הכלכלה שמחה
    בעל הבית שלי שמח

46. 46 בץ 1 בנובמבר 2007 בשעה 4:05

    
    הרנט קונטרול הזה הוא חתיכת הפלצה של אופורטוניסטים בשקל שרוצים לשמור על החממה שבנו לעצמם (יותר נכון שאחרים בנו בשבילם)מבלי לשלם על כך.

    יותר מהכל הגבלה של כוחות השוק תמנע מאנשים חדשים לעבור לעיר מכיוון שכל הדיריים הקיימים יאחזו בקרנות המזבח המדומה שלהם…זה בדיוק מה שקרה בניו יורק שבנינים שלמים הושכרו לאותם אנשים במשך עשרות שנים בלי שום אפשרות לבעלי הדירות ולשוכרים חדשים לשנות את המצב.

    בנוסף, הצגת בעלי הדירות כקפיטלסטים חסרי בושה שמחפשים רווחים קלים היא חוצפה לא קטנה. רובם משתמשים בכספי השכירות לממן מגורים במקום אחר. האם מישהו יפצה אותם על עלייה בריבית שמשפיעה על המשכנתא שלהם?

    תל אביב עיר קטנה שכולם רוצים לגור בה. מי קבע שאלו שעברו אליה לפני 3 שנים תורמים להתפתחותה התרבותית יותר משוכרים פוטנציאליים חדשים? מדוע שמי שרוצה לשמור על מקומו בלב העשייה התרבותית לא יצטרך לשלם על כך?

    באופן אישי אני משתדל להתרחק ממהפכות שמובלות רק מצרכי הכיס של המובילים אותם.

47. 47 ליאור קופלוביץ' 3 בנובמבר 2007 בשעה 5:00

    
    שלום לכולם,
    אני ליאור מקבוצת רנט קונטרול. בשבועות האחרונים אני מתראיין הרבה ומגיב הרבה מאוד לטיעוני השוק החופשי שהועלו כאן.
    כל מי שמבין בהתנהלות מדינית ובמיוחד ח”כים ואנשי עיריה, שאני פוגש לאחרונה הרבה, ידע להגיד לכם שאין כזה דבר באמת שוק חופשי. יש תנועות בתוך גבולות מוגדרים וכללי משחק ברורים. החופש היחידי שהשוק באמת יכול לבטא הוא להתרסק וגם מסיבה זו שומרים עליו בלתי חופשי.
    מדוע השוק איננו חופשי:
    ברמה המרוחקת יותר, מפני שכל מוצר בשוק החופשי מפוקח. איך? ברמה הכי מידית, כל מוצר מבוסס לבסוף על מוצרי יסוד וכל אלו מפוקחים. אם זה נפט, מים, חשמל וכולי. ברמה מעל לכך, כל מוצר ממוסה או לא ממוסה על ידי המדינה. זוהי צורה של פיקוח. כאשר אני ממסה מוצר בסכום גבוה אני יכול לגרום לו להיות פחות פופולרי ולהפך כמובן.
    בעצם ביכולת המדינה לגרום לדבר מסויים להיות יקר או זול.
    איך העניין נוגע לתל אביב ודיור בכלל?
    בתל אביב יש חוסר בניה. הדבר נובע ממדיניות של העיריה לבנות רק מגדלי יוקרה בשטחה ולמנוע אישורי בניה לדיור שפוי.
    זה שוק חופשי?
    בתל אביב ובארץ בכלל אין פיקוח על דירות לא מבחינת שכר דירה אלא מבחינת איכות הדירה גודלה ושאר האלמנטים הקשורים לשכירות אך לא לכסף.
    לעיתים, גם חוסר עשיה ממשלתית, היא סוג של פיקוח. מי שרוצה להסתכל על חוסר עשיה של המדינה בפריפריות ובחינוך יוכל להבין מה עושה פיקוח שעל דרך החוסר עשיה.

    זוהי לא בעיה תל אביבית
    זוהי בעיה כלל ארצית
    יש לנו מדינה מאוד קטנה מי שחושב שתל אביב תעלה את המחירים ושם זה יעצור טועה. תל אביב מייקרת את סביבותיה ואלו ייקרו את שאר הארץ כפי שקורה כבר עכשיו.
    ירושלים נמצאת במצב קשה יותר באזורים מסויימים מתל אביב. בלוד אין בכלל דירות להשכרה.

    יש פה שיקולים כלכלים שטובים גם לכלל הציבור. מישהו טרח לחשוב על העלות של שינוע של עשרות אלפי סטודנטים כל בוקר לאוניברסיטה ומכללות בתל אביב. זיהום האוויר הנגרם כתוצאה מכך?

    אז לא בונים
    לא מאשרים בניה לאחרים
    לא בונים תחבורה ציבורית ראוייה
    מורידים את הארנונה לשליש לעסקים גדולים (לפני שבוע) אבל לא לדיור
    יש מס שבח מהגבוהים ביותר בעולם (בתהליכים של שינוי אבל עדיין)
    מקשים על יזמים לבנות
    לא מפקחים על בניה בארץ - ראו את מקרה חפציבה

    ואז באים ואומרים שזה השוק החופשי

    רוצים שוק חופשי? תנו לשוק להיות חופשי. תנו ליזמים שהם לא איילי נדל”ן הכי גדולים בעולם שרוצים לבנות מגדלי יוקרה ב 8000 דולר למטר לבנות.

    תורידו את הארנונה לדיור ולא רק לעסקים גדולים.

    יש 30 אלף סטודנטים רק באוניברסיטת תל אביב לא כולל שאר המכללות. איפה הדיור לסטודנטים
    זה לא התבכיינות. בכל העולם כבר הבינו את הצורך להשקיע ולעזור לסטודנטים במעונות ומגורים

    בשביל מי אנחנו נלחמים כשאנחנו מגנים על השוק ה”חופשי” כביכול?
    בשביל מיעוט האנשים שיכול להרשות לעצמו דירות ב 8000 דולר למטר? בשביל תושבי חוץ שרוכשים דירה ובאים לגור בה חודש חודשיים בשנה?

    אז מה אנחנו מבקשים לעשות?
    אנחנו לא מבקשים להגיד שירה בגודל מסויים באזור מסויים תעלה סכום מסויים
    לפחות לא במישרין
    אנחנו מבקשים שיאשרו בניה שפויה והמחירים ירדו באופן טבעי
    אנחנו מבקשים שיהיה גוף שיגן על שוכרי הדירות מחוזים לא חוקיים מדרישות תיווך לא רציונליות
    מבעלי דירות שמסרבים לתקן דברים אלמנטריים
    אנחנו מבקשים מספר חוקים קטן שירגיע לא יווסת את השוק
    לדוגמא:
    הגבלת גובה העלאת שכר הדירה לדייר קיים
    מה זה אומר?
    ראשית זה נהוג כבר בהרבה מדינות באירופה וארה”ב. פרקטית זה אומר שדייר שכבר נמצא בדירה יכול לחדש חוזה ולא ניתן להרים את שכר הדירה מעל גובה מסויים. איך קובעים את הגובה? בדרך כלל לפי מדדים אחרים של יוקר במדינה. בדרך כלל בעולם זה נע בין 7 ל 10 אחוז בשנה.
    שוב, זה רק בחידוש חוזה כשנכנס דייר חדש בעל הדירה רשאי לדרוש כל מחיר שירצה

    יש עוד הרבה חוקים קטנים שיכולים להגן עלינו אבל אני לא הולך להיכנס לכולם
    פרקטית כבר יש פיקוח על הדירות בארץ
    אנחנו רק רוצים שיפעל קצת יותר לטובת מעמד הביניים והנמוך וקצת פחות לטובת האלפיון העליון

    בימים הקרובים יפתח הפורום באתר שלנו ויעלו הרבה שיפורים
    כולכם מוזמנים להתווכח ולעלות טיעונים
    ויותר מכל אולי, לשמוע על סיפורים אמיתיים של אנשים והתעללויות שהם עוברים בכדי להבין שזה לא רק על הכסף
    יכול להיות שכל הדבר הזה לא היה קרה אילו רק היו מתייחסים אלינו בצורה ראוייה יותר
    אם לא היו מחתימים אותי על חוזה לא חוקי של מינימום 4.3
    אם היו מתקנים דברים כשאני מבקש (ואני לא מדבר על אורות אולטרא בסלון)
    אם לא היו פונים אלי חודש לפני חוזה ודורשים יותר כסף
    אם המתווך לא היה דורש דמי תיווך גם בחידוש חוזה
    אם המתווך היה שולח מישהו כשאמרתי שיוצא חרא וביוב ליד החלון שלי

    וזה רק אני
    העלתם את המחירים. טוב בסדר. אבל איפה המחויבות של בעל הדירה לדייר?

48. 48 ליאור קופלוביץ' 3 בנובמבר 2007 בשעה 5:13

    
    תסופת קטנה:
    קראתי עכשיו על הציטוט מהאתר
    “אנחנו לא מבקשים עתה, את החלק שלנו בארנונה התרבותית שסיפקנו לעיר הזאת במהלך השנים. אנחנו רק מבקשים להמשיך לדור בכבוד ולכבד גם את הדייר.”

    אני כתבתי את המשפט הזה
    ולכן אני יכול להגיב עליו

    אי לא מבין מה כל הדיון
    כתבתי בפירוש:
    אנחנו לא מבקשים
    אנחנו לא חושבים שזה אומר שמגיע לנו משהו
    אנחנו רק רוצים לדור בכבוד ומבקשים שיזכרו שגם אנחנו האנשים שלא יכולים לעמוד במחירים הללו היינו פה כדי לעשות ולבנות לפני העליה האחרונה ואולי יותר חושב מהכל
    נהיה פה לבחירות הקרובות בעוד שנה

49. 49 אפי פוקס 3 בנובמבר 2007 בשעה 3:33

    
    סליחה על הבוטות, אבל ההבהרות שלך גרמו לי להגין כך:
    שטויות שטויות שטויות. ודברים לא מבוססים:
    1. לוד מלאה בדירות ריקות. במקרה עברתי שם אתמול. כך גם בהרבה ערים, ובמרכז. ראשון לציון מלאה, ואפילו בהרצליה דיי פשוט למצוא דירה.
    2. אם “אנחנו לא חושבים שזה אומר שמגיע לנו משהו” כלשונך. אז מה אתה רוצה מהחיים של בעלי הדירות?
    3. זה עדיין לא מסתדר לי עם המשפט המתנשא “אנחנו לא מבקשים עתה, את החלק שלנו …” אין לכם שום חלק, והוא לא מגיע. לא עתה ולא בעתיד, אתה השתמשת בביטוי “ארונה תרבותית” ואתה תצא מהניסוח הכושל הזה, אתה לא יצרת את התרבות, ולא השוכרים האחרים בגלל שהם שוכרים, אין דרך אחרת להבין את המשפט הזה מלבד קריאה לכך שיש לך סוג של קיניין בתל אביב כי אתה גר שם ואתה מגניב. זה פשוט בלתי ניתן לעיכול.
    4. ברוב מדינות אירופה, המשחק עם שכר הדירה נכשל, והיום הכלי היחידי שקיים בערים מרכזיות הוא פרויקטים של דיור ציבורי, שבינהם לבין פיקוח על גובה שכה”ד אין כלום.
    5. לגבי ההגבלה של הרמת גובה שכר הדירה. אני חושב שמותר להעיף דייר סתם כי הפרצוף שלו לא ניראה לבעל הדירה. אני לא ארצה להשכיר את הדירה שלי לזוג ערסים שעושים בו מסיבות כל הלילה ולא שומרים עליו. אז יהיה לי קל לעקוף גם הגבלה של 60% מגובה שכר הדירה.
    6. כל מה שרשמת על ההתעמרות של בעלי דירות בחוזים לא חוקיים לא קשור לרנט קונטרול. בזה אני תומך, אבל אין בין זה לכל דבר שום קשר.

50. 50 יהונתן 30 בנובמבר 2007 בשעה 10:40

    
    אפי

    אפשר להרגע מהציטוט באתר, בו נסכים שאתה לא חייב להסכים לכך. אני לא חושב שיש צורך להתנצל על כך שבתל אביב נוצרת תרבות, ועל ידי אנשים פרטיים, התאגדויות של קבוצות ועוד. זה נותן להם חלק - כי הם יוצרים את החלק הזה וברוב המקרים לא מבקשים דבר בתמורה. הייתי באין ספור אירועים והתרחשויות תרבותיות בעיר שלא עלו דבר, יוזמות שבשלן אני חי בתל אביב. זאת ארנונה תרבותית ולי, כמו כל תושב תל אביב אחר, יש חלק בה. אני שמח על כך. האם זה מתנשא? האם זה מתנשא לחיות במקום שיש בו מקום ליצירה תרבותית? יש שיאמרו שעצם החיים בתל אביב הם התנשאות. יש לי תחושה, שלא רק בתחום הזה אנחנו לא מסכימים. עצם העובדה שאתה יכול להעיף דיירים כי הם “ערסים” מכניס לשיח שלנו קטגוריות שלא רק שהן לא ניתנות לעיכול, אין לי רצון גם לבדוק מה קורה כשמנסים.
    אנשים, ערסים או לא, רוצים לגור בסביבה שהם מכירים, ומוצאים לנכון לגור בה מסיבותיהם. אל לנו לשפוט אותם על כך.

    קריזה של בעל דירה, בהתחשב שבחר להשכיר אותה, לא צריכה להיות קריטריון לניפוי, והעניין הזה עמד אפילו במבחן בג”צ, שטען לאחרונה ששרירות לב לא יכולה להיות סיבה לקבלה או אי קבלה לחברות בקהילה. כך במקרה של הזוג הערבי שרצה לעבור ליישוב רקפת - אך לא כך עם שכונתי הלסביות, שבעל הבית לא היה מרוצה מאורח חייהן וסילק אותן מהבית בטיעון של עלייה אבסורדית בשכר הדירה - בתל אביב של 2007. אתה כבר הזכרת שהיית מעיף ערסים כי אתה לא אוהב אותם, ואחרים לא נמנעו בשנה שעברה לסלק אם חד הורית עם בתה כי היא לא יכלה לעמוד בעלויות שכר הדירה החדש, בסיפור מכוער שנגמר בדירה קטנה הרבה יותר ברחוב סמוך, ומיותר לציין שהאם ובתה חיות באותו חדר וכל המצוקות הנגזרות מכך

    לצערי הרב זהו לא פינוק. קהילות מתפרקות. קהילה זה אותו מרחב מחייה שנותן לעיר את הכוח שלה ולאדם את חייו. שכר דירה גבוה חייב להיות מפוקח, ולמרות שאתה טוען שבערים רבות אין פיקוח כזה, אני יודע על כמה משמעותיות שיש בהן - ברלין, אמסטרדם, פאריז, לונדון.

    ועוד פרט שתמיד חומק מהדיון הם אותם אלה שדווקא כן יכולים להרשות לעצמם דיור במרכז העיר. האם העובדה שיש לאנשים כסף מאפשרת לנו להיות שקטים? האם זה הקריטריון היחיד לאפשרות לדיור?

השארת תגובה