פוסט הנעה: הקוד האתי לבלוגרים בישראל.
גל מור כתב שאוריילי פרסם את טיוטת הקוד האתי של כותבי הבלוגים. כמה דברים שאני צריך לומר:
-
לפני שלוש שעות בכנס הפרטיות באינטרנט של המכללה למנהל דיברתי על זה שפתרון לחלק מהבעיות הנוגעות לחופש הביטוי והאנונימיות הוא כתיבה של מין אמנה חברתית בין המשתמשים. (האמת היא שלא דיברתי על בלוגים, אלא על פורומים, ולא על תקנון לכתיבה, אלה יותר על כללי משחק והשתתפות, אבל ראבאק, תנו לי לקשר את זה אליי איכשהו̷
-
אימוץ קוד אתי לבלוג, באופן וולנטרי, יכול להיות דבר מצויין. (אלא אם אתה פרופ’ אסא כשר, ואתה לא מבין איך קורה שיש קוד אתי במדינה הזו שלא עשית עליו קופה קטנה וחותמת למטה.) זאת תהיה מעיין חותמת איכות לגבי מערכת היחסים בין כותב הבלוג לקוראים שלו, וגם לאלה שלא. סוג של התחייבות של הבלוגר כלפי הקוראים שלו.
-
אוריילי מציע כמה סוגים של תקנונים, זה נחמד, אבל בניית קוד אתי מודולארי, )כמו שעשו בפרויקט Creative Commons, שבו כל אחד בוחר לאמץ את מה שהוא רוצה ומה לא), יכול להיות רעיון עוד יותר טוב.
-
היום למדתי, שוב, שאפשר להגיד “כל הכבוד”, ולחכות שמישהו יעשה את “זה”. ואפשר פשוט לכנס כמה אנשים שיכולים לתרום ולהעיר את הערותיהם (הפעם נישאר במרחב המקוון) ולבנות את הקוד האתי העברי לבלוגים.
-
חוצמזה. סיפרו לי שכשכותבים משהו מכונן, ראוי לשתף את מקסימום השותפים האפשריים שרלוונטים למשהו המכונן הזה. גם בשביל תחושת השייכות למסמך, גם בשביל סערת הדיעות, וגם בשביל ליצור משיכה של כמה שיותר אנשים.
-
לכן, אני זורק את הכפפה לאורי קציר שהתחיל במלאכה ממזמן, לעו”ד שמבין בנושא, לעו”ד שעוד יותר מבין בנושא, לערס עם ניסיון, לאחד שאוהב להשפיע, לזה שהעלה את הנושא מחדש, לבלונדינית, לאחד שמנהל פה את העסק, לכמה דוקטורים שאני מאוד מעריך, לאחת שצריכה את הקוד האתי הזה יותר ממה שאותו העו”ד צריך
זיוןחברה, לכמה חכמים בלילה, להיא שחוקרת, לזו שהיא דוגמא ומופת, ולכוסית אחת. ובעצם לכל אחד שקורא את הפוסט הזה ורוצה מהיום להשפיע על הקוד האתי הוולנטרי. (מי ששכחתי וחושב כי זה בגלל שאני לא אוהב אותו, שיראה את זה) -
הכללים יעסקו ב(אני סתם יורה בלי תעדוף או סדר): זכויות יוצרים, תוכן פוגעני, לשון הרע, הגנה על הפרטיות, שמירה על האנונימיות, צנזורה מלאה או חלקית של תגובות, חופש ביטוי, עיוות מכוון של מנועי חיפוש להגדלת פופלאריות, יושר עיתונאי, פרסום ושיווק נסתר, כללי ציטוט מצדדים שלישיים, פורנוגרפיה, צורת דיון, זהות הבלוגר, מידת החשיפה שהוא שואף אליה וכל מה שתחשבו שראוי להכנס לקוד האתי.
-
כרגע תאריך היעד לפרסום גרסא 1.0 להפצה של הקוד הוא הראשון ליוני 2007. למה? ככה.
-
מהיום תהיה קטגוריה בשם “הקוד האתי לבלוגים בישראל” פה, וכל תקופה מסויימת, יעלה פוסט שיכלול את כל (ללא עריכה) ההערות והתוספות שיועלו בתור תגובות, טראקבקים או מיילים לפוסטים הקודמים באותה הקטגוריה. לכשיצטבר מספיק מידע. יתחילו לצאת טיוטות קצת יותר רציניות מהקוד של אוריילי. וקצת יותר פשוטות מההצעה של אורי קציר. הטיוטות יעברו “שיוף וליטוש” של כלל ההצעות, וגם עליהן יהיה ניתן לבקר וכל הלאה.
-
למה לא בוויקי? ככה.
-
בקשה אחרונה מכל המעורבים: חשוב להעביר, כל אחד בבלוג שלו את קיומו של הפרויקט לכמה שיותר גולשים, משום שככל שהמעורבות תהיה רחבה יותר, כך יהיה יותר קל לכונן את הקוד האתי. מה שנקרא “קוד אתי שנכתב בהסכמה רחבה“. אייקון של הפרויקט להדבקה בתור ווידג’ט מודבק בבלוג שלי בסרגל הצדדי שלי. ממולץ לשבץ אותו, למי שמעוניין לעזור להפצה, בבלוגים שלכם.
-
אז… קדימה הפועל (למה? כי מכבי זה כל כך ניינטיז)


30 תגובות לפוסט “פוסט הנעה: הקוד האתי לבלוגרים בישראל.”
1 דחליל 13 באפריל 2007 בשעה 12:19
אני בעד. (:
2 אורי 13 באפריל 2007 בשעה 1:24
אפי, הרעיון טוב, אבל הביצוע עלול להיות בעייתי משהו. ייקח לנו חצי שנה רק לגמור את הויכוחים על מה לכתוב ועל מה לא. וגם אז אני לא בטוח שנוכל לסיים את זה בזמן סביר. וחבל שפרויקט ראוי ורציני כל כך יימתח כמו מסטיק לעוס.
הפרויקט הזה הוא בעצם לא קוד אתי. הוא משהו הרבה יותר רחב מזה, משום שהוא נכנס להמון פרטים ומבקש לכסות המון תחומים. כך שבמובנים רבים הוא יותר קרוב לחוקה מאשר לקוד. אפשר לחשוב אם יש מקום לנסח חוקה לבלוגוספירה הישראלית, אבל זה עניין לדיון נפרד.
קוד אתי אמור להיות קצר וברור. לא יותר ממספר סעיפים קצרים, בבחינת מועט המכיל את המרובה. בזמנו עמלתי על ניסוח קוד אתי לארגון שעבדתי בו וחיפשתי קודים מארגונים מקבילים בעולם. האמריקנים, כרגיל, נכנסו למנואלה שהקיפה כמה עשרות עמודים וכיסתה כל פרט ושבריר פרט. לעומתם, היו מדינות אחרות שבהן הקוד היה קצר יותר - וברור לא פחות.
כשהתחלתי בזמנו בעבודה על הקוד האתי (שבמידה רבה, אגב, הושלמה בעקבות הדיון שהתפתח עליו באפלטון) הרעיון היה לייצר טקסט קצר שיש לגביו הסכמה רחבה ושכל אחד יוכל לעשות לו קופי פייסט לאתר שלו. בשלב מאוחר יותר אפשר להשתמש בקוד כזה גם כתו תקן: מי שירצה (ורק מי שירצה; אין שום חובה) יוכל לאמץ מדיניות שלפיה הוא מקשר מהבלוג שלו רק למי שמאמץ את הקוד האתי. לכותבים אתיים לא צריכה להיות בעיה לאמץ קוד התנהגות כזה.
3 אפי פוקס 13 באפריל 2007 בשעה 1:52
תודה על התגובה, לעניין היישום- אם יתחילו לזרום רעיונות גולמיים ביוני תהיה מוכנה גרסא 1.0. קח את זה כעובדה מוגמרת.
גרסא 2.0 תהיה מוכן כשאשר עידן יכתוב אותה (בדיחה פרטית.. עזוב)
אני מסכים שהשתמשתי במילים “לכונן” לא סתם, כי בדומה להליך חוקתי, הוא ראשוני, הוא נועד לשנות תפיסה, הוא צריך להיות הכרזתי, אבל (וזה אבל גדול מאוד) הקוד לא יהיה חוקה משום שהוא יהיה וולנטרי, מעיין תעודת יוקרה והשתייכות למועדון נורמטיבי טוב יותר. האינטרס שלי הוא ליצור משהו שלא כופה על הכותב בבלוג נורמות שלא מתאימות לו, אלא שמאומץ על ידו. תחשוב על זה כמו האמנה על אי-הפצת נשק גרעיני, האינטרס של החתומות עליה הוא להשתייך למועדון טוב יותר, נקי יותר ונאור יותר (ועל זה נאמר:”פחחחח…̶
הקוד יהיה מאוד ברור, קצר, וקוהרנטי, בשביל לעשות אותו לכזה, צריך לשמוע הרבה הרבה, ולייצר את זה שייענה על מקסימום ערכים שאותם רוצים לשמר ולהוקיר.
עם הפסקה האחרונה לא נותר לי אלא להסכים.
4 Blonde 2.0 13 באפריל 2007 בשעה 6:05
אפי
אני חושבת שהגדרת חוקים בבלוגוספירה הוא דבר הנוגד את רעיון הבלוגוספירה מלכתחילה. כל הרעיון בבלוגים הוא nופש הביטוי - הזכות שלי להביע את דעותי ולאחרים להגיב כפי שהם חושבים. ברגע שנתחיל להפעיל רגולציה על חופש הביטוי בבלוגוספירה, נאבד את המרכיב היקר ביותר שלה.
צר לי על המקרה של קתי סיירה ואינני חושבת שאיומים כאלה צריכים לעבור בשתיקה, אבל בשביל זה יש לנו את החוק לא? למה אנחנו צריכים להוסיף רגולציה נוספת דווקא לבלוגוספירה?
כולנו צריכים להתנהג כבני אדם, ולא בגלל סט של חוקים שתלינו על הדלת, אלא בגלל שכך צריך להתנהג.
קרא את המאמר הנהדר הזה ע”יJeff Jarvis
http://www.buzzmachine.com/2007/04/09/no-twinkie-badges-here
5 עודד 13 באפריל 2007 בשעה 8:27
אז למה לעשות את אותה העבודה פעמיים? יש את הקוד של אורי, שכבר עבר דיון רציני מאוד בין האנשים שבאו לקרוא אצלו אחרי ההתאבדות של רפונזל. בוא ניקח אותו כבסיס ועליו נוסיף לפי הצורך. למה לכתוב את הכל מחדש? זה נראה כמעט מיותר.
6 ניצן 13 באפריל 2007 בשעה 8:49
ואז מה? נתחיל “לשפוט” בלוגרים כי הם לא עמדו בקוד האתי? ובכלל חלק מהרעיונות פה כשלעצמם מפריעים לי. כי כבר נוכחנו לדעת שבבלוגוספירה הישראלית הדעות הן מאות מוטות. כך למשל ההצהרה של זרובבללה שהיא לא אוהבת ערבים עוררה סערה, אבל אף אחד לא התעצבן על יובל שטרח לכנות אותה בהמה ובשאר קללות. והנה כבר שתי שורות לגבי תוכן פוגעני וחופש הביטוי.
לגבי זכויות יוצרים יש חוקים והם די ברורים, וכל השאר הם פחות או יותר נתונים לפרשנות הכותב ולסוג הבלוג.
והיות שהכל נתון בסופו של דבר לפרשנות אישית - קצת קשה להגדיר איזשהו קוד אתי אמיתי, לא כל שכן מודולרי (אני כבר רואה את החותמות קוד אתי ללא הסעיף על צנזורה, קוד אתי ללא סעיף על גזענות וכ̵
7 אריק 13 באפריל 2007 בשעה 10:24
אני נוטה להסכים עם הבלונדה. אני גם מסכים איתך שזה צריך להיות מודולרי, בסגנון ה - Creative Commons. אולי צריך פשוט לפרסם guidelines ולא קוד אתי.
זה הרבה פחות כבד ומחייב מאשר קוד אתי, אבל זה יעזור להרבה בלוגרים להבין את האחריות שנופלת בחלקם ורעיונות למה ניתן לעשות במקרים שנויים במחלוקת.
אני בטוח שהרבה בלוגרים שנתקלים בבעיות עם התגובות שלהם ולא בטוחים מה ניתן לעשות, היו שמחים לראות איזשהם קווים מנחים שיעזרו להם לקבל החלטה. הם לא היו רוצים “לכבול” את עצמם עם איזשהו קוד אתי.
בכל מקרה יוזמה ברוכ
- הישר כוח
אריק
8 כרמל 13 באפריל 2007 בשעה 10:43
אפי, קודם כל, אני מציעה שתשנה את הלינק אלי. אתה נותן לינק לבלוג לא רלוונטי ולפוסט לא רלוונטי.
שנית, אמרתי עוד כשאורי העלה את זה. אני לא בטוחה שדבר כזה הוא רצוי, אפשרי או יכול להיות תקף. בני הנוער יצפצפו עליו ובצדק. אני לא הייתי נכנסת לאף מלאכה של הסדרה לגבי יישום שנמצא כל כך בחיתוליו וחווה שינויים מהירים כל כך וכל פלח אוכלוסייה משתמש בו אחרת, הייתי ממתינה לראות עוד לאן זה הולך, כי החיבור בין תקשורת המונים לתקשורת בינאישית הוא סבוך ובלוגינג הוא הכלאה ייחודית של שניהם. כשהבלוגר בא בכוונה של דיבור זה שונה מכוונה של פרסום, כל דבר שקורה בבלוג הוא תלוי הקשר ונשפט לגופו ופעמים רבות נקודת הפתיחה היא הכוונה הסובייקטיבית של הבלוגר. אני ממש לא רואה מאיפה אפשר להתחיל להסדיר את זה אם כי אני מסכימה באופן עקרוני לצורך כזה בעתיד. זה כרגע נראה לי מונחת מלמעלה, וקומץ בלוגרים אליטיסטיים זה עדיין “מלמעלה” בדיוק כמו “המדינה”. זה ממש לא מגיע באופן אורגאני מהבלוגים לטעמי. החבורה הנכבדה הזו אינה מייצגת את הבלוגים בישראל.
9 עומר טנא 13 באפריל 2007 בשעה 11:54
אפי ראה משהו שבדיוק כתב על זה דייויד ווינברגר מהרוורד, בלוגר חשוב.
10 samson 13 באפריל 2007 בשעה 12:25
אפשר לחנך את המחונכים, להפוך חלק מהבלוגרים למהוקצעים יותר, אבל תופעות שנוגדות את הקוד האתי המוצע, ימשיכו להתקיים לעולם מעצם קיומם של אנשים שלא אכפת להם מקודים אתים. בשונה מעיסוקים אחרים, בלוגר לא חייב לאף אחד כלום.
11 אפי פוקס 13 באפריל 2007 בשעה 2:00
חברים, אני חושב שצריך להבהיר את עצמי טוב יותר (ביקשתי מיהונתן קלינגר לכתוב את דעתו בשביל להבהיר את הנושא)
הקוד האתי הוא יותר בגדר אמנה. (כמו אמנה בין מדינות). האמנה, יכולה להיות מאומצת על ידי מי שרוצה לאמץ אותה. אפשר לאמץ באופן חלקי, או מלא, או בכלל לא. מי שמסתייג מסעיפים או פרקים שלמים באמנה, פשוט מציין שהוא לא מקיים אצלו את הסעיפים הנוגעים. (”בלוג זה מפרסם פרסום סמוי”, “בלוג זה אינו מצנזר תכנים גזעניים, ואף תומך בהם” “בלוג זה מקשר לפורנוגרפית ילדים” וכך הלאה) האמנה לא משנה בהוא זה את החופש של של הבלוגר. היא רק נותנת לו שני דברים:
1. כלים בשביל להצהיר את המדיניות שלו באתר, כך שאף קורא לא יופתע.
2. היא יוצרת אינטרס (כמו הרבה אמנות בינ”ל) לאנשים להצטרף או לסייג, ומעיין אות מסויים שאותם בלוגרים מתחילים ולא מנוסים, ירצו לאמץ.
נקודה אחרונה- אני מקבל יותר מידי תגובות לנושא בתיבת האי מייל שלי. אני מבקש שוב, אנא, פרסמו אותן כאן שכולם יוכלו להתייחס ולקרוא, משום שלפי התגובות כאן לכאורה יש התנגדות גורפת לעצם הדיון על הקוד, ולפי המיילים, מדובר בהיפך הגמור. תודה.
דעתכם?
12 אפי פוקס (בשם ד"ר יובל קרניאל) 13 באפריל 2007 בשעה 2:03
“ברכות על היוזמה. אני מאמין בחשיבות ובמקום שיש לקוד אתי בכלל ובתחום התקשורת בפרט. אסייע ככל שאוכל.
…
אני מציע שלאחר שנתקדם קצת בנושא הקוד האתי, נעשה מפגש דומה נוסף שיוקדש אך ורק לקוד המתגבש.
שיהיה לנו בהצלחה,
יובל”
13 אפי פוקס (ל בשם ד"ר מיכאל בירנהק) 13 באפריל 2007 בשעה 2:06
“הרושם שלי הוא שהקוד מיועד יותר לבלוגרים מאשר לקוראיהם. לטס פייס איט, רוב הקוראים לא יקראו את הקוד האתי הכללי או את יישומיו הפרטניים, למעט קוראים שהם בלוגרים בעצמם. אז מה יש בקודים האתיים שמסתובבים בשכונה? בעיקר הנחיות פעולה לבלוגרים עצמם, כיצד לנהוג במצבים שונים שמטרידים אותם. גם אני לא אוהב את כל מה שיש בקודים האלה, ולא בטוח שהייתי מאמץ אותם לעצמי, אבל נראה לי שיש בהם כלל עקרוני אחד שמרחף מעל הכל: אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך, ואולי צריך לעדכן אותו למשהו כמו “אל תעשה/י לחברך/תך או לבלוגך, מה ששנוא עליך”.
הרעיון למודלוריות של הקודים תאפשר לכל אחד/ת יכול ליצוק לקוד, אבל לקוראים זה לא יזיז יותר מדי, וזה לא כל כך רע.
קוראת שלא תאהב את הבלוג ו/או את קודו האתי פשוט תזוז לבלוג אחר.
בכל מקרה, אפי, תודה על העלאת העניין, זה מעניין. אולי אכתוב על זה לבלוג כלשהו…”
14 אפי פוקס (בשם ITAMAR מקפה דה מרקר) 13 באפריל 2007 בשעה 3:01
“קריאה מעניינת בנושא (בידיוק מישהו שלח לי את זה):
http://www.nytimes.com/2007/04/09/technology/09blog.html?pagewanted=1&_r=1&adxnnl=1&adxnnlx=1176263895-I2WB7Vg9M7YX89Lz2wTi7A
“
15 יהונתן 13 באפריל 2007 בשעה 3:42
להערכתי (וזה מה שכתבתי גם בתקופת התאבדותה של מירב קנר ז”ל) אין מקום לקוד
אתי אלא אולי לקוד סלקטיבי. כיוון שאני עובד כעת על סמינר בנושא ההסדרה
העצמית והסנקציות החברתיות של בלוגרים במסגרת לימודי התואר השני. אני אשמח
אם תוכל להגיע להרצאה שאני מעביר במסגרת הסמינר ב8.5 בבינתחומי (הזמנה
ציבורית לכל השאר גם כן) ואם נוכל לעבוד על כך במסגרת הסמינר שלי. כמו כן,
להערכתי קוד אתי שלא יהיה סלקטיבי לא יעבור.
ההצעה שלי לקוד אתי היא משהו דומה יותר לרשיון CC - כל בלוגר מציג מהי מידת
האתיקה שהוא מחויב לה לפי מערכת אוטומאטית שמפיקה את הקוד, לדוגמא - אם הוא
רוצה את הזכות השרירותית למחוק טוקבקים, אני מאמין שיש לו, כל עוד הוא
מפרסם שהוא רוצה אותה, אם הוא רוצה את הזכות לא לענות לטוקבקים, גם כן וכיו”ב.
16 אפי פוקס (ציטוט של גל מור) 13 באפריל 2007 בשעה 9:28
“אפי, ברכות על היוזמה, אך אני מאמין שככל שהיא תהיה שאפתנית יותר (כפי שהיא), הסיכוי לממשה יקטן. מציע לך לא לחכות עד שכל הבלוגרים יסכימו ביניהם. תגייס 4-5 אנשים שהעניין חשוב להם וישמשו גם מסגרת קבועה לקוד האתי (בהעדר כתובת לתלונות ומסגרת שתוכל לעדכן ולתקן את הקוד היוזמה תמות מהר. מה יעשה, למשל, לבלוגר שמצהיר על נכונות לאמץ את הקוד האתי ובפועל מצפצף עליו? ראה את הביקורת של עזי ברק ב-ynet, על אף שאני חושב שהוא פסימי מדי).
ביחד תחברו מערכת כללים קצרה וברורה שתהיה מודולרית ותאפשר לכל בלוגר לבחור מתוכה את הסעיפים המתאימים לו ולהצהיר על כך בבלוג במתכונת ה-CC. הסיכויים שהיוזמה תיכשל גבוהים, אך אם היא תצליח, זה יקרה ”מלמטה“, באמצעות יוזמות נקודתיות של בלוגרים שיאמצו אותה ויסחפו אחריה אחרים.”
17 אפי פוקס (ציטוט של גולש בשם בוריס בבלוג של גל מור) 13 באפריל 2007 בשעה 9:30
הטיימס מביא את דבריה של ליסה סטון, שניסחה את כללי ההתנהגות של קהילת הבלוגריות Blogher: ”כל קהילה שלא מצהירה מראש על מה עושים בה, איך עושים את זה, ומי מוזמן לקחת חלק בקהילה, נמצאת בסכנה לגלות שזה יהיה קשה עד בלתי אפשרי לייצר כללים שעל-פיהם ניתן יהיה לכוון את הלך הרוח של הקהילה“. דברים אלה נאמרו ע“י סטון אף על פי שהיא אחת התומכות המעטות לרעיון של אוריילי. לדעתי זה יותר מכל מצביע על הסיכויים שהמיזם הזה יקבל צורה אמיתית ולא יתפוגג.
נראה שיוזמות לניסוח קוד אתי כמוהן כמו נעילת האורווה לאחר שהסוס ברח, שכן גם אורי קציר כתב את הפוסט הזה רק בעקבות המאורעות שזעזעו את הבלוגוספירה הישראלית באותה העת - התאבדותה של הבלוגרית מירב קנר, שהייתה ידועה בכינוי רפונזל.
אגב, בלוגר ישראלי נוסף (אם כי הוא כותב באנגלית) חשב על קוד אתי לבלוגרים כמה שבועות לפני שהלה הועלה בידי אוריילי. לבלוגר קוראים יהודה בלרינגר ואת הפוסט הזה ניתן לקרוא בכתובת הזאת:
http://jergames.blogspot.com/2007/03/blogger-code-of-ethics.html
18 אפי פוקס (ציטוט של גולש בשם אילן בבלוג של גל מור) 13 באפריל 2007 בשעה 9:31
“בוריס, לא בכל יום מתאבד בלוגר ועוד מסיבות שחלקן קשורות בבלוגוספירה. כך שההתאבדות של רפונזל הייתה בהחלט טריגר ראוי. עד אז, כל המריבות בין הבלוגרים נראו כמו איזה משחק ילדים אידיוטי. אחר כך זה כבר נראה מסוכן.
ואם כבר מדברים, אז כנראה שהפרסום של קציר עשה משהו. עובדה שהטונים ירדו מאוד ושגם השיחות היותר קשות שמתנהלות היוםפ במרחב הזה הן רכות בהרבה מכפי שהיה לפני ההתאבדות והקוד. מה שהקוד שאורי קציר כתב עשה זה שהוא עורר שיח ברשת שהגביר את המודעות לבעיות שקשורות בהפרת כלי אתיקה. וזה, בפני עצמו, כבר תרומה ענקית.”
19 בני ישראלי 14 באפריל 2007 בשעה 3:26
הייתי בכנס במכללה למנהל על אנונימיות, ראיתי ושמעתי גם את אפי, ואתן כתבה על יום העיון הזה בסקופ ובאתר מאמרים. בינתיים הכוונה לפוסט הזה נתתי באשנב זורם של עמותת אשנב, שהוא עדכון יומיומי של חדשות בנושא שימוש נבון באינטרנט ממקורות שונים:
http://zorem.eshnav.org.il
20 אפי פוקס 14 באפריל 2007 בשעה 3:46
תודה בני.
אני חושב שהמעקב שלך בוורדפס של “אשנב זורם” ממחיש את החשיבות של הנושא. אני אשמח לשמוע גם הערות שלך.
(חוצמזה שרשמת את כתובת הבלוג של עם שגיאת כתיב מסויימת… אבל זה נסלח, אנחנו לא פה בשביל הרייטינג)
אני אשמח אם תערב את מי שקשור לעמותת אשנב לגבי הערותיהם בנושא. (כמו כל אחד אחר)
21 תומר 15 באפריל 2007 בשעה 2:18
אפי היקר,
בהמשך למה שדב כתב, למה אתה מתעקש ומעתיק תגובות גם מבלוגים אחרים? יש לך את הסכמת הכותבים המקוריים לכך?
תומר.
22 אפי פוקס 15 באפריל 2007 בשעה 8:00
תומר- תודה רבה לך. גם על התגובה שלא קשורה לקוד, וגם שנתתי לי להדגים שני סעיפים שאני עובד עליהם כרגע. מה שנקרא “הרמת לי להנחתה”
עכשיו, בזכותך, ראיתי את מה שדובי כתב, וגם הגבתי. אתה מוזמן לקרוא שם את תגובתי לטענה הכל כך מיותרת, קנטרנית ולא מבוססת על כלום שלו. אני אשאל אותך ואותו שאלה קנטרנית אבל מבוססת יותר. “לפני שהוא פרסם כותרת שגויה (”אפי הקוצר̶
ומידע עוד יותר שגוי בגוף הפוסט, לא היה ראוי שהיה מבקש את תגובתי מראש? כפי שנהוג בכללי אתיקה בסיסיים?” אני אעזור לך ולו: לא יודע, ולא אכפת לי. משום שאני הוא לא נושא הדיון. אני ארענן את נושא הקוד האתי בפניכם: הנושא הוא הקוד האתי, האם ראוי או לא, ואם כן, אז מה יהיה בתוכו.
לעינייננו, העתקה של התגובות שקראת היו של אלה שעסקו ישירות ביוזמה בפוסט הזה, ורק נכתבו בפוסט של גל מור. התגובות הועתקו בידיוק לפי כללי הציטוט שאני רוצה להציע במסגרת הקוד האתי (זה הנוסח שכתבתי לעצמי אתמול בלילה במקרה):
אני עומד בזה, או לא? (תלחץ על הקישור של התגובה, ותראה לאן זה יפנה)
מלבד זאת, לפני שעוד מישהו ישאל. כל ההדבקות שלי “בשם” מישהו, היו של אנשים שלא הצליחו להגיב פה בבלוג, ושלחו לי בדוא”ל את התגובה שלהם, לאחר שביקשתי לפרסם את התגובה שלהם . אנשים שאגב, לא הכרתי בעבר. ציטוט של אנשים פרטיים בהצעה שלי לקוד האתי צריך באופן המחמיר הבא:
להבא, אני מקווה שהתגובות לפוסט הזה, או בבלוגים אחרים, יתעסקו בהצעה שלי גם אם יקטלו אותה (דבר אופנתי ביומיים האחרונים), ולא בי אישית. חבל, אם היה לי לב, עוד הייתי נעלב.
תודה על התגובה, הביקור, וההזדמנות שנתת להבהיר את הנושא.
23 תומר 15 באפריל 2007 בשעה 10:55
לא רציתי להגיב על הנושא הזה כי ישנם אנשים שיעשו את זה טוב יותר ממני, אבל אתה גורר אותי לזה, ומכריח אותי להגיב.
לפחות בקשר לתגובות, אני מתנגד לכל מקרה של שכפול יצירה שלי (וטקסט התגובות נחשב מבחינתי ליצירה שיש לי עליה זכויות). לא איכפת לי שיעתיקו דברים שכתבתי, אך רק לאחר קבלת אישור מפורש ממני.
אינני מעוניין שדברים שאני כותב יסתובבו ברשת ללא בקרה, ובמיוחד לא בצורה שתגרום לגולש לחשוב כי אני כותב התגובה פה או מיודע לכך שהיא מופיעה באתר. דיאלוג התגובות איננו רק מול בעל האתר או קוראים עתידיים, אלא גם מול כותבי תגובות קיימים, ובכך אני מעוניין לדעת כאשר מישהו עלול להגיב על דבר מה שאני כותב.
קריאיטיב קוממונס לא סותר את מה שכתבתי.
24 אפי פוקס 15 באפריל 2007 בשעה 11:16
שמח שגררתי… כל דיון עינייני שווה את זה. וזה נשמע כמו אחד כזה.
לדעתי, אני חושב שזה סותר בהחלט. כשאתה מגיב, הטוקבק שלך באותו אתר הוא לא שלך (או שכן? ראוי לדיון, אבל ניראה לי שלא). והוא כפוף לקריאטיב קומנס של אותו האתר. ואם הוא מאפשר לי לצטט תוך עמידה בפרוטוקול (לא למטרה מסחרית, עם ציון המקום ופידבק מפורש) אז לדעתי אני עומד בו.
על אחת כמה וכמה שאתה בלוגר, וכאן אני מתחבר להרצאה של עו”ד יונתן קלינגר ביום העיון שערכנו (האם בלוגר ראוי לפרטיות?). כשאתה מגיב, החזקה היא שאתה בהחלט רוצה שהדברים שלך יפורסמו ברשת ויוקראו ברבים. לגבי סוגיית הבקרה, גם בזה אני עומד- הציטוט שלך אצלי הוביל לטראקבק בבלוג המקורי שכתבת בו (של גל מור). (אחרת איך היית מגיע לפה?)
לא כך?
25 דן 15 באפריל 2007 בשעה 12:55
אפי שלום,
ברכות על היוזמה. גרמת להרבה תאים אפורים לעבוד ועל כך כשלעצמו, תבוא עליך הברכה.
יחד עם זאת, הרשה לי להעלות מספר תהיות:
1. קראתי בעיון, אך לא הצלחתי להבין את הצורך בקוד כזה (”צורך”), בפרט בהינתן שמדובר בעוד צורה אחת של התבטאות ברשת וגם לא מהפופולאריות ביותר (יסלחו לי כל הבלוגרים);
2. לא ברור לי באופן בסיסי מדוע עולם הבלוגים עם קוד אתי יהיה עולם טוב יותר מזה שבלעדי הקוד (”הצדקה”);
אני מאלה שבדרך כלל יעדיפו אכיפה ex-post על פני רגולציה ex-ante (גם כשהיא רגולציה עצמית) ולכן מחפש הצדקה ראויה גם להטלת עבותות עצמיים.
3. אינני מזהה את המניע הכלכלי, או האינטרס החזק שיגרמו לקוד כזה להתקבל (”כדאיות”). לשם ההשוואה, הפורום להסדרה פרטית של תוכן פוגעני לקטינים באינטרנט עשוי להצליח כיוון שלגופים החברים בו כדאי לאמץ קוד כזה שיהיה נוח יותר מאשר חוק שיונחת עליהם מהכנסת.
קוד אתי טוב ככל שיהיה ברמה האקדמית שלו, איננו יכול להצליח ללא קיומו של השילוש הקדוש לעיל (צורך, הצדקה וכדאיות).
אם תשכנע אותי בקיומו של השילוש הזה, תצליח לרתום גם אותי.
זו דעתי (ואני גם תומך בה).
ושוב וללא קשר, יוזמתך כבר נשאה פרי. המשך כך.
דן.
26 אודיה 15 באפריל 2007 בשעה 1:01
אפי שלום,
שוב, ברכות על היוזמה!
אני אשמח לקחת בה חלק! גם אם האפקטיביות של קוד כזה אינה מובטחת שאני מאמינה שיש תועלת בעצם יצירת קוד כזה – ולו רק בהעלאת הנושא לשיח הציבורי ולמודעות. אני חושבת שהקוד יכול להיות שימושי לבלוגרים מוסדיים ו”נורמטיביים” אשר מעוניינים לפעול באופן תקין אך פשוט אינם יודעים מה הכללים ומה מקובל.
מבחינה פרקטית – ראיתי שאינך מעוניין בעבודה בצורת wiki – מה דרך העבודה שחשבת עליה?
אודיה
27 אפי פוקס 15 באפריל 2007 בשעה 1:03
כמו שעושים בעולם התכנות…
גרסא 0.1 (טיוטא ראשונית להתייחסות) תועלה בתור פוסט ובתור קובץ מצורף ב48 השעות הקרובות… ותתחיל לקבל קיטונות של אש ועשן, נתקן ונבנה, ונגדיל את שלל הסעיפים בקוד האתי וכך תיוולד גרסא 0.2… עד שנגיע לגרסא 1.0 שתצא לכל המאוחר ב1 ליוני 06.
אני עובד עם אנשים עם ניסיון בנושא בשביל לבנות ממשק מסודר יותר להתייחסות ולבניה מודולרית של הקוד. שמבחינה משפטית יורכב כמו אמנה בינלאומית (חלק קוגנטי שלא ניתן להתנות עליו, ושאר הסעיפים הם לבחירה ברשות).
28 תומר 15 באפריל 2007 בשעה 3:52
זה שאני כותב פה תגובה לא אומר שאני בלוגר, ולא אומר שאני מעוניין שהיא תופץ למקומות אחרים ללא ידיעתי ואישורי המפורש. גם בלי כל מיני רישיונות וחוקים אני מצפה מבעל האתר לא לפגוע בזכויותי כגולש, ולא להפיץ או לשנות תגובות שאני כותב בשטח שלו, ממש כמו שאני מצפה ממנו לגלות עירנות ולהסיר תגובות פוגעות של אחרים.
כמו־כן, אינני מצפה מבעל האתר להפיץ או להעביר פרטים אישיים שלי לגורם אחר (תוך התחשבות בחוקים המקומיים, כמובן), כאשר כל פרט מידע שלי שנמצא אצלו ולא הופץ ברבים נחשב כפרטי (לרבות כתובות דוא”ל, תכתובות אישיות ופרטים מזהים אחרים כגון כתובת מגורים, מספר תעודת זהות, שם מלא ושמות בני משפחה וכדומה).
לגבי טראקבאק? למה אתה חושב שהגעתי לפה בעקבות קישור במקום אחר? לא הגבתי אצלך בעבר? חוץ מזה, לא היה שם שום טראקבק, ולדעתי אפילו לא פינגבק. רק קישור.
29 אפי פוקס 15 באפריל 2007 בשעה 4:15
תומרק(28). מעולה, אני בידיוק יושב על הפרק של הפרטיות… תודה על האתגור האיטלקטואלי…
תעזור לי לפתור את הפאזל… האם הבלוג שלך הוא מידע פרטי? אתה בטוח? מה הוא בכלל מידע פרטי של בלוגר ששם קישור בתגובה לבלוג שלו? האם אתה בלוגר? אתה מפנה לבלוג שבו אתה כותב את דעתך… לא?
האם טרקבק מספיק בשביל לעמוד בכללי הציטוט? מסתבר שיש אתרים שדוחים טרקבקים… יכול להיות שזה סטנדנט נמוך מידי? העלת מחשבה מעניינת.
אני עדיין חושב שאין שום דבר פרטי בכל מה שפרסמתי, או כל בעיה של זכויות יוצרים. אם אתה או מישהו חושב שאני טועה. אני אשמח שיעמידו אותי על טעותי…
30 Net Zone 20 ביולי 2007 בשעה 3:41
למה לי פרובלוגינג עכשיו?…
נצטרך לאמץ לעצמנו כללים אתיים ברורים ולחשוב פעמיים על כל משפט שנכתוב…
השארת תגובה